פסקי דין

בגלריה זו תמצאו תערוכה של פסקי דין והחלטות שיפוטיות שניתנו לטובת משרדנו ואשר מהוות מבחינתנו ציוני דרך חשובים וסיום מוצלח למאבק משפטי איתן..

 
 

תים תערוכות וירידים בע''מ - סימן המסחר ריהוטים

 

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

 

בפני כב' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר

ד"ר מאיר נועם

 

בקשה לרישום סימן מסחר

מספר 133517

"ריהוטים" (לא מעוצב)

 

 

המבקשת:

 

תים תערוכות וירידים בע"מ

ע"י ב"כ עמיר פרידמן ושות', עו"ד

 

 

 

 

 

 

 

ה  ח  ל  ט  ה

 

  1. בפני בקשה לרישום סימן מסחר מספר 133517 "ריהוטים" (לא מעוצב) לגבי פרסומת, ניהול עסקים, טיפול בעסקים, עריכת תערוכות (להלן: "הבקשה" או "הסימן המבוקש").
  2. מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימן משלושה נימוקים:

א.      בהיותו "סימן מתאר ביחס לתערוכה שעניינה ריהוטים או פרטי ריהוט".

ב.      משום שהמילה ריהוטים נמצאת בשימוש העוסקים בייצור ומכירת רהיטים.

ג.        מכיוון שהמילה ריהוטים משמשת כחלק משמן של חברות רבות העוסקות בתחום.

  1. המבקשת הגישה הרצאת טענות ובה פירוט טענותיה ואליה צירפה תצהיר תומך מפי מנהל המבקשת, מר עמי ליכט. כן הגישה המבקשת תיק מוצגים ובו קטלוגים של מספר תערוכות "ריהוטים" שארגנה המבקשת, קטעי עיתונות שונים, סקרים וכיוצ"ב.
  2. במענה להרצאת טענות זו סירבה מחלקת סימני המסחר את רישום הסימן במכתב מנומק מיום 12.12.06. בתגובה למכתב זה הגישה המבקשת הרצאת טענות משלימה וביקשה להעביר את התיק להחלטתי ללא קיום דיון בפני.

טענות המבקשת:

  1. המבקשת טוענת כי היא השתמשה במילה "ריהוטים" עבור ניהול תערוכת הריהוט הגדולה והמובילה בישראל, אותה היא מפיקה, אשר זכתה, לדבריה, למוניטין רב.
  2. לטענת המבקשת הסימן המבוקש הינו רומז ולא מתאר שכן השימוש בסימן הינו לצורך התערוכה האמורה ולא לחנות למכירת ריהוטים, כפי שסברה מחלקת סימני מסחר בטעות.
  3. מוסיפה המבקשת, כי גם אם מדובר בסימן מתאר, הרי שרמת התיאוריות שלו איננה גבוהה וכפועל יוצא קל להוכיח שהסימן רכש אופי מבחין ברבות השנים.
  4. תערוכת "ריהוטים" אותה מפיקה המבקשת נערכת מדי שנה מזה 28 שנים בחול המועד סוכות והיא מקיפה את מירב ומיטב היצרנים בתחום הריהוט בישראל.
  5. לטענת המבקשת, התערוכה זוכה למוניטין רב בידי העוסקים בענף הריהוט אשר רוכשים שטחי פרסום ותצוגה במסגרת התערוכה והם הצרכן הרלוונטי של מבקשת הסימן.
  6. מנכ"ל המבקשת הינו הבעלים הרשום של אתר האינטרנט www.rihootim.co.il המהווה את אתר האינטרנט הייצוגי של התערוכה.
  7. המבקשת מוסיפה וטוענת כי הסימן המבוקש הפך לסימן מוכר היטב כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת סימני המסחר ולפיכך ניתן לרשמו כסימן מסחר. גם אם לא הגיע הסימן ריהוטים לדרגת המוכר היטב, הרי שרכש המשמעות המשנית הנחוצה לצורך רישומו כדין עבור תערוכה בתחום הריהוט.
  8. לטענת המבקשת, היא היחידה שעושה שימוש רומז רב שנים במילה ריהוטים בכל הנוגע והקשור לעריכת התערוכה המרכזית והחשובה ביותר בענף הריהוט וגם מסיבה זו יש לרשום את הסימן על שמה.
  9. סקרי דעת הקהל שערכה המבקשת מעידים על שביעות רצון, היכרות והוקרה משמעותיות של תערוכת ריהוטים  אף בקרב הציבור הרחב, הצרכן המשני, שאיננו נמנה על ציבור העוסקים בענף הריהוט, הצרכן הראשוני.
  10. על פי הסקרים שערכה המבקשת, לטענתה, הצרכן הראשוני מכיר ומודע למותג "ריהוטים", שכן כל גורם בעל מוניטין ומותג מוביל בתחום הריהוט משתתף באורח פעיל בתערוכת ריהוטים ורבים אף ממתינים בתור על מנת לזכות להימנות על הגורמים המשתתפים בתערוכה. לטענת המבקשת, מן הסקרים עולה כי כ-75% מהאוכלוסיה בארץ מכירה את תערוכת ריהוטים. לטענת המבקשת, הסקרים שנערכו עומדים באמת האמות המידה שהציב ביהמ"ש העליון.
  11. לטענת המבקשת, היא עשתה שימוש רב שנים, פורה ועתיר מוניטין בשם המסחרי ריהוטים  והוא אף עומד באמות המידה שקבע ביהמ"ש העליון לרישום סימן תיאורי בעניין "תירוש", היינו שלא נעשה במילה מזה עשרות שנים כל שימוש שהוא בשפה המדוברת פרט לשימוש שנעשה בה ביחס לטובין הספציפיים של מבקש רישום הסימן.
  12. ממשיכה המבקשת וטוענת כי גם אם מדובר בסימן מתאר, הרי שהוא  רכש אופי מבחין מספיק לרישומו על שמה. בענין זה המבקשת מביאה נתונים על תקציב הפרסום לשנים 2001 – 2005 של התערוכה.
  13. כן טוענת המבקשת, כי סוחרי רהיטים אף פרסומו מודעות פרסומת תוך שימוש בשם של תערוכת ריהוטים בנוסח "ריהוטים 2006 – התערוכה נמשכת". המבקשת טוענת, כי חיקוי השם וכן השימוש בה"א הידיעה מעידות שתיהן על המוניטין הרב של השם המסחרי "ריהוטים".
  14. לטענת המבקשת, השימוש במלה "ריהוטים" בשפה העברית הינו שימוש חריג ונדיר ומעידים על כך, לטענתה, מיעוט האזכורים במנוע החיפוש "גוגל" של מלה זו לעומת הטיות מקובלות יותר של המלה כמו ריהוט, רהיט ורהיטים.

דיון

  1. כאמור, מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום הסימן בשלושה טעמים שונים:

א.      הסימן הינו מתאר ביחס לשירות המוצע (ס' 8 ו-11(10) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה").

ב.      הסימן הינו מורכב ממלה "נוהגת במסחר" (ס' 11(10) לפקודה).

ג.        הסימן הינו חלק משמן של חברות העוסקות בתחום (ס' 12 לפקודה).

  1. ס' 8 לפקודה קובע:

"8. (א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).

(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."

 

ס' 11(10) לפקודה קובע כדלקמן:

"(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;"

 

 

  1. לעניין פרשנות הוראות אלה קבע בית המשפט העליון בעניין ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, תקדין עליון 2006(4), 338) (להלן: "עניין תירוש") כדלקמן:

"הפקודה אוסרת אפוא על רישום של שם מתאר כאשר התיאור יכול להתייחס לסוג, מהות, איכות ועל פי הפסיקה גם יעוד פונקציונאלי (ר' בג"צ קליל, בעמ' 317), אלא אם רכש אופי מבחין (לנושא זה אדרש בהמשך). הרעיון הגלום בחלופה זו הוא ברור ומתבקש: אין מקום למתן הגנה מכוח רישום סימן מסחר לשמות המתארים סוג מסוים של סחורה או טובין, והם יכולים להתאים לסחורתו או הטובין של פלוני, כמו לאלה של אלמוני. "

 

  1. ולענייננו, אין ספק, כי המילה "ריהוטים" היא חלק ממגוון המלים המשמשות בשפה העברית, המלה מופיעה במילון אבן שושן והוגדרה שם כך:

"רהוט, ריהוט- 1. הכנסת רהיטים בבית , קביעת רהיטים: רהוט החדר. רהוט הדירה לזוג הצעיר. 2. מערכת הרהיטים בבית: בדירתו רהוט מודרני. רהוט ישן – [רהוט-, רהוטים, -טי-].

 

  1. הגדרה דומה מצאנו גם במילון יעקב שויקה "רב מילים המילון השלם עברי עברי":

"ריהוט  רהוט, שם ז', 1. כל הרהיטים בבית, בחדר או במקום מסוים; רהיטים באופן כללי. ...2. הפעולה של מי שמרהט בית, חדר וכד';...[רהוטים; ר.ה.ט.]"

מן המפורסמות הוא, כי מדובר במלה שלשון הרבים המבוקשת שלה לא נמצאת בשימוש יומיומי שוטף, שכן אין נוהגים לרבות את המילה "ריהוט" על שני משמעיה לעיל. אולם מילה זו הינה חלק בלתי נפרד מהשפה העברית החיה והקיימת.  כך, למשל, בחיפוש של המלה "ריהוטים" נמצאו 11,100 תוצאות במנוע החיפוש Google (על סמכות הרשם לערוך מחקר עצמאי, כגון במילונים ובמאגרי מידע, ר' החלטת בית המשפט העליון בעניין תירוש. ) שונה מקרה זה מעניין "מוצאות" (בקשה לרישום סימן מסחר מס' 151913) שם התרתי לרישום את הסימן "מוצאות" לבתי שימוש ניידים. המלה "מוצאות", אשר מקורה בתנ"ך ופירושה "בתי שימוש", איננה שגורה בפי הציבור ואיננה מוכרת והיא בבחינת "אות מתה" בשפתנו (ר' סעיף 13 להחלטתי) .

 

 

  1. השירות אותו מעניקה המבקשת הינו תערוכה בה מציגות חברות שונות רהיטים או דברי ריהוט לבית ולמשרד. העולה מהמסמכים שהציגה המבקשת בפניי, ובמיוחד מהסקר שנערך עבורה, נספח טז' לתיק המוצגים, הוא כי רוב המבקרים בתערוכה מגיעים אליה על מנת לרכוש רהיטים ולהתעדכן במגמות החדשות בתחום ריהוט הבית.
  2. המבקשת טוענת, כי השירות המוצע על ידה הינו מקום תצוגה לחברות לייצור רהיטים וכי ביחס לשירות זה, הסימן הינו מרמז. הנני דוחה את טענת המבקשת כי זהו השירות המוצע על ידה וכי הסימן המבוקש הינו מרמז ביחס אליו.
  3. כפי שהובהר לעיל, התערוכה הינה מקום מפגש בין מוכרי רהיטים לרוכשיהם וקהל היעד של אותו שירות הינו הציבור הרחב. על כך מעידים הפרסומים של המבקשת שצורפו בנספח יב' לתיק המוצגים שלה וכן הסקר שערכה. בפרסום לתערוכת ריהוטים 2002 נאמר כך:

"תערוכת ריהוטים 2002 מציגה בפניכם מגוון ענק של רהיטים ומוצרים לבית בעיצובים חדשניים של מיטב החברות והמעצבים בישראל ושל מותגים בינלאומיים. ריהוטים 2002 – זה המקום והזמן לבוא, לראות, להתרשם ולקנות את הרהיטים שתמיד רציתם."

  1. גם הסקר לעיל מתמקד בציבור המבקרים בתערוכה ולא בחברות הרהיטים. כך, למשל, נשאלים המבקרים על מטרת הביקור, שביעות רצונם מן התערוכה, כוונתם לבקר בתערוכה הבאה ועוד.
  2. יפים לעניין זה דבריו של המלומד א. ח. זליגסון בספרו "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם" בעמ' 40:

"נשאלת השאלה: מי הוא הקהל המשמש אמת מידה לקביעת תכונת הסימן כמתאר או כרומז? הקהל הקובע הוא זה שמקבל את הסחורה אחרון, דהיינו הצרכן, ולא קהל הסוכנים או הסיטונאים, המקבלים את הסחורה מהיצרן."

 

  1. כלומר, גם אם התערוכה איננה "חנות לממכר רהיטים" רגילה, הרי שהיא ממלאת פונקציה דומה מאוד. לפיכך הנני קובע כי הסימן המבוקש "ריהוטים" הינו קרוב מאוד על ציר התיאוריות לקצהו הגנרי (לעניין "ציר התיאוריות" ראה החלטת בית המשפט העליון בעניין תירוש וכן החלטתו של כב' הפוסק בקניין רוחני אקסלרד בעניין "תירוש" בבקשה למחיקת סימני מסחר 75974 ו-75775.
  2. המבחן להיות הסימן מתאר (להבדיל ממרמז) הינו "האם הקהל, בראותו את הסימן או בשמעו את צלילו, יבין מייד את הקשר בין הסימן לבין אופי הסחורה, איכותה, תכונותיה, או האם עליו לחשוב לרגע קט לפחות עד אשר קשר זה יוברר לו." (ר' ספרו של זליגסון לעיל, בעמ' 40).

בעניין מבחן זה ניתן ללמוד מפסיקת בית המשפט העליון בעניין ע"א 3559/02 מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1), 873, וכן ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ – עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933.

 

  1. אין בלבי ספק שהצרכן יודע ומבין מיידית שהמלה "ריהוטים" מתארת מקום לממכר או לייצור ריהוט. אין כאן צורך ברגע של מחשבה על מה מדובר. אדגיש, שמדובר בכינוי נפוץ לבתי עסק העוסקים בתחום זה. על פי רשם החברות, רשומות כיום 25 חברות שהמלה ריהוטים הינה חלק משמן, ביניהן, "טיב ריהוטים אחים רזניק בע"מ", "ריהוטים תעשיות ומכירות בע"מ", "ריהוטים כרמיאל – עיצוב, ריהוטי משרדי מתקדם בע"מ" ועוד רבים.
  2. אני מקבל את טענת המבקשת, כי עצם השימוש במלה "ריהוטים" בלשון רבים איננו נפוץ הינה נכונה, אין בכך די בכדי להפוך את הסימן מסימן מתאר לסימן רומז.  בעניין  B.C. Switzer & Co. 211 U.S.P.Q. (BNA) 644 קבע בית המשפט האמריקאי כי הסימן SOCIOGRAPHICS איננו כשיר לרישום  בהיותו אך מתאר את השירות אותו הוא בא לסמן תוך הוספת סיומת "S" עבור רבים.  מדובר במלה שמשמעותה המילונית הינה ענף בסיציולוגיה העוסק בניתוח תיאורי של קבוצות חברתיות. רישום הסימן התבקש עבור שירות מסוג חקר שווקים וסקרים."  בית המשפט קבע שם כדלקמן:

"The fact that "sociographics" is the pluralized adjectival rather than the grammatically correct noun form does not obviate its genericness."

  1. בדרך זו הלך בית המשפט האמריקאי גם בעניין The Copyrights Company Limited1995 TTAB LEXIS 17, שם סירב רשם סימני המסחר לרשום את הסימן COPYRIGHTS עבור שירותי רישוי של זכויות קניין רוחני. בעניין זה נקבע:

"I recognize that the term for which application is made is COPYRIGHTS, and that grammatically one would refer to "copyright licensing services" rather than "copyrights licensing services." However, the genus of sevices in question can be easily be referred to as "licensing of copyrights." Moreover, the slight difference between "copyrights" and "copyright" is not sufficient, in my view, to cause the relevant public to perceive COPYRIGHTS as anything but a generic term identifying the category of services."

  1. בדומה לכך נקבע שהפיכת שם העצם הגנרי "nylon" לפועל "Nylonized", איננה הופכת את המלה החדשה לסימן שאיננו גנרי (Scoller Brothers, Inc. v. Hans C.Bick, Inc. 110 U.S.P.Q. (BNA) 431.

 

  1. בעניין T-32/00 Messe München GmbH v. OHIM, לפנינו סוגיה הדומה מאוד לזו שבענייננו, לתערוכה מסחרית. שם קבע ביהמ"ש של האיחוד האירופי כי הסימן "electronica" איננו כשיר לרישום לעניין תערוכות בתחום האלקטרוניקה. בית המשפט קבע באותו עניין כי המלה electronica הינה בעלת משמעות זהה ברוב השפות באיחוד האירופי ומתארת את השירות אותו היא באה לסמן או תכונה עיקרית שלו:

"In this case the trade mark application relates to catalogues and the organization of trade fairs and conferences on electronic components and assemblies.

The goods and services thus all relate to electronic components or assemblies. Electronics is the basic subject area or context to which those goods and services relate. They are identifiable by their relationship to that subject.

In that sense, the trade mark consists exclusively of a word which, at least in Spanish and Portuguese, describes an essential characteristic of the goods and services in question: it indicates the actual goods and services, not their link with the undertaking which makes or provides them. The mark therefore has no feature such as might differentiate it from its meaning as an actual description of the goods and services concerned. "

 

באותו עניין נתבקש בית המשפט, לחלופין, לצמצם את היקף ההגנה כך שהסימן יתייחס אך ורק לאותה תערוכה שהוא עורך במינכן. בית המשפט דחה הבקשה והסימן לא נרשם.

  1. לפיכך אני קובע שהסימן, כפי שהוא מבוקש, הינו סימן מתאר, אינו מרמז וכשלעצמו אינו ראוי לרישום, אלא אם כן יוכח אופי מבחין.

 

רכישת אופי מבחין

  1. עתה יש לדון בטענות המבקשת, כי גם אם הסימן מתאר, הרי שהוא רכש אופי מבחין בשל שימוש ממושך.
  2. המבקשת הביאה בפני נתונים מרשימים ביותר אותן אביא בקצרה:

א.      התערוכה מתקיימת בישראל מדי שנה זה 28 שנים.

ב.      בתערוכה משתתפות בשנים האחרונות כמאה חברות ויותר.

ג.        המבקשת השקיעה בפרסום ויחסי ציבור של התערוכה בשש השנים האחרונות מעל מיליון ₪ מדיי שנה.

  1. הנטל על המבקשת להוכיח רכישת אופי מבחין הינו כבד ביותר. ככל שהסימן המבוקש לרישום הינו בקצה הגנרי על "ציר התיאוריות", כך הנטל להוכחת אותה "משמעות שנייה" שרכש הסימן הינו כבד יותר. בית המשפט האמריקאי בעניין PENN YAN BOATS, INC.,  v. SEA LARK BOATS, INC., et al., , (Civ. A. No. 71-5-CIV UNITED STATES DISTRICT COURT FOR THE SOUTHERN DISTRICT OF FLORIDA 359 F. Supp. 948; 1972 U.S. Dist. LEXIS 13667; 175 U.S.P.Q. (BNA) 260.") קבע, בין היתר, כך:

 

 "Plaintiff has not met its burden of proving that the words "tunnel  [*969]  drive" have acquired a secondary meaning and should therefore be protected as a trademark. Aloe Creme Labs., Inc. v. Milsan, Inc., 423 F.2d 845 (5th Cir. 1970). HN7The fact that plaintiff and others have used the words "tunnel drive" as descriptive words to describe boats having a tunnel structure rather than to designate a specific source of origin establishes that the words are incapable of functioning as a trademark. Vandenburgh, Trademark Law and Procedure (2d Ed.), § 123. It is of no significance that plaintiff may have been the first to use these words in connection with such boats, Scholler Brothers, Inc. v. Hans C. Bick, Inc., 110 U.S.P.Q. 431 (Com. of Pat. 1956), since no one can claim protection for the exclusive use of a name which would practically give him a monopoly in the sale of goods made by other producers."

 

בעניין זה ראה גם ע"א 3559/02 מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1), 873

  1. המבחנים להוכחת אופי מבחין של סימן מסחר הינם משך תקופת השימוש, אופי והיקף הפרסום של הסימן והבאתו לידיעת הציבור, האמצעים שהושקעו ליצירת קשר מודע אצל קהל הלקוחות בין הסימן למוצר, האם הציבור ייחס חשיבות לזהות היצרן ולא רק לתכונות, צורה או מבנה של המוצר, ר' ע"א 634/89 אסי ריין נ' FUJI ELECTRONICS פ"ד  מה(4) 837). ר' גם ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עתון משפחה נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3), 933, 946-947:


"הנטל להוכחתה של משמעות מישנית אינו קל כל-עיקר; וככל שהמלה המתארת שכיחה יותר בשפה לתיאור הטובין נושא הדיון, כן יכבד וילך הנטל...


על משמעות מישנית ילמד משך שימוש בשם, אופי הפירסום והיקפו, ואמצעים אחרים שננקטו ליצירת קשר בתודעת הצרכנים בין השם התיאורי לבין הטובין המסויימים. ראו: פרשת פניציה, שם; פרשת ריין, שם, 849-848; עמיר פרידמן,
Brokers, ;88-82 Comment Note, 1083-1082; Metro לעיל. עד כאן - מיבחנים הבונים עצמם על מעשי היצרן באשר הם. בצד מיבחנים אלה שוכנים מיבחנים על צידו של הצרכן, ובהם: החשיבות שמייחסים הצרכנים לשמו של היצרן באשר הוא - בשונה מתכונותיו של המוצר - והשפעת מיומנותו והגינותו של היצרן על הביקוש למוצריו. כן ניתן מישקל לטעמים שבגינם חיקה המתחרה את המוצר. אין משקל מכריע למי מן המיבחנים, וההכרעה תשתנה מעניין לעניין. וכדברי בית-המשפט בפרשת ריין (שם, 849): "מרכז הכובד הוא במשקל הראייה ולא בסיווגה".


חשוב להעיר בהקשר זה, כי גם במקרה בו מוכח לבית-משפט כי מלה שכיחה זכתה למשמעות מישנית המקנה זכות לעוסק פלוני, גם-אז תוגבל ההגנה לשימוש באותה מלה בלבד אך לא לצירופים שונים הכוללים אותה או להטיותיה.

 

  1. כן נקבע, כי סקר דעת קהל הינו אחד הכלים להוכחת אופי מבחין של סימן ומודעות הצרכנים (ראה Kerly, "The Law of Trade Marks and Trade Names", Thirteenth Edition, Sweet & Maxwell, London, 2001, at p. 187.
  2. בסקר בקרב הציבור שנערך עבור המבקשת נבדקה מודעות הציבור לסימן "ריהוטים" (נספח טז' לסיכומי המבקשת). כמקובל, נבדקו הן "המודעות הבלתי נעזרת" (היינו, מבלי להזכיר את המלה "ריהוטים" בגוף השאלה) והן "המודעות הנעזרת" לסימן זה.  על פי הסקר, במודעות נעזרת, שני שלישים מהאוכלוסייה הבוגרת שמעו על תערוכת ריהוטים וכשליש מהאוכלוסייה הבוגרת ביקר בתערוכה. אלו נתונים מרשימים ביותר המעידים על היכרות הציבור עם תערוכת "ריהוטים".
  3. עם זאת, בבדיקת מודעות בלתי נעזרת של הציבור לשמות של תערוכות רהיטים בכלל נמצא, כי "ריהוטים" איננו מותג מזוהה בקרב הציבור, שכן רק 3% מכלל הנשאלים ידעו לציין את השם "ריהוטים" כתערוכת רהיטים המתקיימת בארץ, מרבית הנשאלים כלל לא ידעו לציין שם של תערוכה ומתוך אלה שציינו, הרוב ידעו שמתקיימת תערוכה בגני התערוכה.
  4. מצירוף שני נתונים אלה עולה  המסקנה כי גם צרכנים, אשר ביקרו בפועל בתערוכה לא הצליחו לזכור את שמה, שהרי מתוך הנשאלים כ- 30% ביקרו בתערוכת "ריהוטים" ואולם רק 3% היו מודעים לסימן "ריהוטים" במודעת בלתי נעזרת. גם מסקנת הסוקרים הייתה כי: "ריהוטים כתערוכת ריהוטים לא יושבת ב TOM [top of mind – מ.נ.] – לא מותג בתחום. (לא מחכים לזה)".
  5. עם זאת אציין, כי על פי הסקר גם תערוכות רהיטים או מרכזי רהיטים אחרים, שצוינו באוזני הנשאלים לא הגיעו לדרגת "מותגים" ידועים בתחום.
  6. בהערכת אופי מבחין נרכש של סימן יש לקחת בחשבון לא רק מהו החלק בציבור שמזהה את השירות כקשור ליצרן ספציפי באמצעות הסימן אלא גם את נתח השוק של המוצר או השירות:

 

"First, it is clear from the case-law on the interpretation of Article 3(3) of First Directive 89/104, the substantive content of which is, essentially, identical to that of Article 7(3) of Regulation No 40/94, that the acquisition of distinctive character through use of the mark requires that at least a significant proportion of the relevant public identifies the goods or services as originating from a particular undertaking because of the trade mark. However, the circumstances in which that requirement for acquisition of distinctive character through use may be regarded as satisfied cannot be established solely by reference to general, abstract data such as predetermined percentages (see, to that effect, Windsurfing Chiemsee, paragraph 52, and Case C-299/99 Philips [2002] ECR I-5475, paragraphs 61 and 62).

 

Third, when assessing in a particular case whether distinctive character has been acquired through use, account must be taken of factors such as, inter alia, the market share held by the mark, the intensity, geographical scope and duration of the use of the mark and the amount invested by the undertaking in promoting the mark. Proof that distinctive character has been acquired may, in particular, be found in statements made by chambers of commerce and industry or other trade and professional associations or in the results of surveys (see, to that effect, Windsurfing Chiemsee, paragraphs 51 and 53, and Philips, cited above, paragraph 60)." (T-16/02 Audi v. OHIM).

 

באותו עניין הוצג סקר לפיו 22% מהציבור מזהים את צירוף האותיות TDI (שמשמעותם(turbo diesel or direct injection  עם המבקשת, ואולם סקר זה נערך בגרמניה בלבד ועל כן לא היה בו די להוכחת אופיו המבחין של הסימן המבוקש לרישום.

  1. במקרה של תערוכת "ריהוטים" שלפנינו, מחד מדובר בתערוכה שתופסת, על פי  הנתונים שהוצגו בפניי, נתח שוק רחב ביותר ומאידך הציבור לא מכיר במידה מספקת את הסימן, וזאת למרות מאמצי שיווק ופרסום נרחבים ביותר של המבקשת והתקופה הארוכה בה התערוכה נערכת מדיי שנה.
  2. מעיון בתיק יחסי הציבור שהגישה המבקשת לשנת 2002, נספח ט', נמצא כי באזכור התערוכה, לא תמיד ישנה מודעות לשמה של התערוכה בקרב הציבור. כך, למשל, מציינת כתבה בעיתון הארץ מיום 4.10.2001:

"ביתן לעיצוב עכשווי בגני התערוכה בתל אביב

בימים אלה מוצגת בגני התערוכה בתל אביב תערוכת הרהיטים השנתית ה- 23 של איגוד יצרני העץ והריהוט בישראל..."

  1. בתיק יחסי הציבור לשנת 2004, נספח י' נמצאו פרסומים בהם שם התערוכה שצוין הינו "תערוכת רהיטים 2004" (בתכנית "הבוקר של אודטה" מיום 9.10.03) ו"ריהוט 2004" (בתכנית המלה האחרונה ביום 20.10.03).
  2. ידוע, כי שמות מתארים מתקשים לרכוש אופי מבחין ונראה כי "ריהוטים", הנמצא על גבול הגנריות מהווה דוגמא לכך שלמרות מאמצים שיווקיים נרחבים, השם "ריהוטים" כשלעצמו בצורה מבודדת לא נקלט כראוי בתודעת הציבור. 
  3. אשר על כן לא ניתן יהיה לאשר את הסימן לרישום בצורתו המבוקשת.
  4. עם זאת, המבקשת הוכיחה  שהתערוכה מתקיימת במשך עשרות שנים וכי מדי שנה מבקרים בה מאות אלפי אנשים. התערוכה מתקיימת, לפחות ב-7 השנים האחרונות, באותו זמן ובאותו מקום - בתקופת חול המועד סוכות בגני התערוכה בתל אביב.
  5. כן לא ניתן להתעלם מכך שעל פי הסקר שהוצג כשני שלישים מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל שמעו על התערוכה כשנשאלו עליה ספציפית (במודעות נעזרת) ושליש מאוכלוסית ישראל ביקר בתערוכה.
  6. נתון נוסף שהובא בפניי הינו כי ישנם בתי עסק אשר מעתיקים את שם התערוכה לשימושם ולצורך פרסומם. כך, למשל, בנספח ב' ל"הרצאת הטענות המשלימה" הוצג פרסום של חנות רהיטים בזו הלשון:

"ריהוטים 2006 התערוכה נמשכת"

ובפרסום של חנות רהיטים אחרת, פרסום הדומה באופן מפתיע לראשון, נמצא אותו משפט.

  1. מפרסומים אלה עולה כי בעלי החנויות מצפים שהציבור יקשר בין התכונות של התערוכה לבין המוצרים הנמכרים בחנותם, יהיו אלה מחיר נמוך או מגוון או כל תכונה חיובית אחרת שמייחסים בעלי החנויות לתערוכה.  פרסומים אלה מלמדים שלפחות בעיני חלק מהציבור רכשה התערוכה אופי מבחין.
  2. יחד עם זאת, השימוש דנן שהוכח בפני, הוא לא השימוש המבוקש לרישום "ריהוטים" אלא אותה תבנית של השם "ריהוטים" בצירוף שנת התערוכה, לדוגמא: "ריהוטים 2007".
  3. כמו-כן, על פי הראיות שהובאו בפניי, שימוש זה נעשה לצורך התערוכה בלבד ולא לצורך "טיפול בעסקים, ניהול עסקים, ופרסומת", כפי שנתבקש לרשום בפנקס סימני המסחר.
  4. לפיכך אני קובע שהסימן "ריהוטים" רכש אופי מבחין רק בשימוש הספציפי שנעשה בצירוף שנת התערוכה ובתערוכות בלבד.
  5. לנוכח האמור אני מורה על רישום הסימן "ריהוטים" בסיווג עריכת תערוכות בלבד.  תנאי הרישום הוא כי בשימוש בפועל בסימן, תצויין תמיד לצד הסימן בצורה בולטת השנה הרלוונטית.

 

 

5129371

54678313

 

5129371

54678313  ד"ר מאיר נועם,

 

 

ד"ר מאיר נועם 54678313-133517/

רשם הפטנטים המדגמים, וסימני המסחר

 

ניתן בירושלים ביום       ‏01 אפריל 2007

                                    ‏י"ג ניסן תשס"ז

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

 
 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.