תחומי התמחות

קניין רוחני

 

בעלות באמצאה שפותחה על-ידי קבלן משנה

למי שייכת יצירה אשר נעשתה תוך כדי עבודת קבלן המשנה?

 

 חוק הפטנטים קובע, כי אמצאה שפותחה על-ידי עובד תהיה שייכת למעביד, אם האמצאה פותחה בעקבות ובתקופת השירות שהעניק העובד למעביד. השימוש במילים "עובד ומעביד" מעיד, לכאורה, כי ההוראה הרלוונטית בחוק הפטנטים מתייחסת אך ורק לאמצאות שפותחו במסגרת יחסי עבודה, כמשמעותם על פי הדין ועל פי פסיקת בתי הדין לעבודה.

 ואולם, השימוש במילים "עקב השירות ובתקופת השירות", מתיר פרשנות רחבה וליברלית המכירה בזכותו של מזמין שירות ליהנות מאמצאה שפותחה במסגרת השירות. בהתאם לפרשנות זו, הוראת סעיף 132 לחוק הפטנטים תחול גם לגבי אמצאות שפותחו במסגרת יחסי קבלנות שבין מזמין עבודה לבין קבלן משנה.

 בפסק הדין בעניין "אס.ג'י.די.", שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נסקר מקרה בו נכרת הסכם ייעוץ, על פיו שקד יועץ על פיתוח אמצאה, בהיותו קבלן משנה עצמאי. עבודת הייעוץ הניבה פירות, ואז התעוררה השאלה למי נתונה הבעלות באמצאה. בית המשפט פסק, כי חוק הפטנטים מכיר בזכויות מעביד ליהנות מאמצאה שפיתח עובד, הקשורה ליחסי העבודה שהתקיימו בין הצדדים. לפיכך, פסק בית המשפט כי משהתכוונו הצדדים לחוזה שהיועץ יפעל כקבלן עצמאי, הזכויות באמצאה נתונות ליועץ ולא למזמין.

 עם כל הכבוד, פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי איננו משקף נכונה את הדין. פסק הדין בעניין "אס.ג'י.די.", ניתן בהתבסס על הוראות החוזה שנרקם בין הצדדים, ממנו ניתן היה להבין במפורש כי הזכויות באמצאה יהיו שייכות ליועץ החיצוני.

 ראוי לערוך במישור זה אנלוגיה לדיני זכויות היוצרים השוררים בארץ. בהתאם להוראת סעיף 5 (1) (ב) לחוק זכות היוצרים, זכות היוצרים ביצירה שייכת למזמין היצירה אם היצירה נעשתה מכוח או במסגרת חוזה השירות, תוך כדי עבודת קבלן המשנה עבור המזמין.

 במסגרת פסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין "דיג'יספשט", עלתה לדיון השאלה למי נתונות זכויות היוצרים בתוכנת מחשב שפותחה על ידי קבלן משנה בהתאם להנחיות, לדרישות ולהגדרות המזמין. בית המשפט המחוזי קבע, כי זכויות היוצרים יהיו נתונות, במצב דברים זה, למזמין העבודה, אשר פיקח על ביצוע ואופן ביצוע עבודת קבלנות המשנה.[1]

 ראוי לאמץ פסיקה מנחה זו, גם בעת בחינת היותה של אמצאה בגדר אמצאה שפותחה עקב ובמהלך שירות. כאשר שמורה למזמין המרות ויכולת הפיקוח על עבודת קבלנות המשנה, ביחס לאמצאה שפותחה בעת ביצוע חוזה השירות, הזכויות הקנייניות באמצאה יהיו שייכות למזמין. מבחן זה גמיש יותר ממבחן קיומם של יחסי עובד מעביד על פי דיני העבודה, שכן איננו דורש תנאים נוספים, כגון השתלבות בעסק או צורת תשלום מסוימת.

 בהתאם לאמור, יש לשים את הדגש בעת פרשנות הוראת סעיף 132 לחוק הפטנטים על המילים "עקב שירות ובמהלך שירות". אמצאה שפותחה על ידי קבלן משנה, בהתאם להנחיות, להוראות ולדרישות המזמין, תחשב כעבודה שבוצעה במסגרת השירות, ועל כן הזכויות באמצאה יוקנו למזמין העבודה.[2]

 יחד עם זאת, וכפי שארע בנסיבות פסק הדין בעניין "אס.ג'י.די.", קבלן המשנה והמזמין יכולים לקבוע בהסכם בכתב כי הזכויות באמצאה יהיו נתונות לקבלן המשנה. בנסיבות אלו, יגברו הוראות ההסכם, וקבלן המשנה ייהנה ממלוא הזכויות הקנייניות הנובעות מרישום האמצאה כפטנט. מסקנה זו, חרוטה במסגרת הוראת סעיף 132 (א) לחוק הפטנטים, הקובעת במפורש כי אמצאה בשירות הנה קניין המעביד כל עוד "אין הסכם אחר לעניין זה".

 


[1]         ת.א. (ת"א) 1308/95 דיג'יספשט (ישראל) בע"מ נ' שטרסר (לא פורסם).

[2]         לעניין מבחן המרות: ע"א 571/68 ינאי נ' מנספלד, פ"ד כג (1) 501; ת.א. (ת"א) 42/91 קמרון נ' שנקס, פס"מ תשמ"ג (3) 10.



אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.

 
 

כתבות נוספות בתחום

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.