תחומי התמחות

קניין רוחני

 

הזכות לתמורה בעד השימוש ביצירת הצילום

מאבק איתנים ניטש מזה שנים בין ציבור הצלמים לבין מערכות עיתונים, משרדי פרסום ומזמיני עבודה למיניהם. מאבק זה מתבטא, בין היתר, בניסיונות של המערכות הכלכליות האיתנות לכפות על ציבור הצלמים תנאים שאינם סבירים או אינם הוגנים מבחינה מסחרית.

מקרה מסוג זה, אשר ניתן לשאוב ממנו עידוד רב וחיזוק משמעותי לזכויות ציבור הצלמים, נדון לאחרונה בבית המשפט השלום בתל אביב בעניין הצלם "דנינו".

 

 

מאבק איתנים ניטש מזה שנים בין ציבור הצלמים לבין מערכות עיתונים, משרדי פרסום ומזמיני עבודה למיניהם. מאבק זה מתבטא, בין היתר, בניסיונות של המערכות הכלכליות האיתנות לכפות על ציבור הצלמים תנאים שאינם סבירים או אינם הוגנים מבחינה מסחרית.

מקרה מסוג זה, אשר ניתן לשאוב ממנו עידוד רב וחיזוק משמעותי לזכויות ציבור הצלמים, נדון לאחרונה בבית המשפט השלום בתל אביב בעניין הצלם "דנינו".

הצלם "דנינו" הגיש, בנסיבות המקרה, תובענה אזרחית כנגד עיתון ידיעות אחרונות בשל פרסום שנעשה בעמוד הראשון של העיתון של צילום גופת המת במסע ההלוויה של המנוח נתנאל עוזרי ז"ל בעיר חברון, כשפני המת חשופות לעיני כל.

בחודש ינואר 2003 נערך בעיר חברון מסע ההלוויה של המנוח נתנאל עוזרי ז"ל, פעיל בתנועת כ"ך אשר נרצח בפיגוע ב"גבעת החרסינה". במסע ההלוויה הייתה גופת המנוח גלויה וחשופה, עד כי נמסר מפי רבנים כי הם רואים בכך משום "חילול כבוד המת".

בשל חשיבותו הציבורית הרמה של מסע הלוויה זה, נכחו בו צלמי עיתונות רבים, אשר ביקשו לצלם את גופת המת בהיות עובדה זו נדירה ויוצאת דופן מבחינה הלכתית ובעלת עניין חדשותי רב, אולם ה"פריים" המוצלח ביותר היה ה"פריים" שהבזיק במצלמת התובע.

צילום סדרת התמונות שצילם התובע במסע ההלוויה דרש יצירתיות, תושייה ואומץ רב בעמידה מול קהל האבלים המתנגד לנוכחות צלמי עיתונות. התובע ספג אלימות מילולית ופיזית כאחד וממשתתפי ההלוויה אף חיבלו קשות במצלמה נוספת שהייתה תלויה על כתף התובע.

אחד הצילומים שצילם התובע, ממסע ההלוויה האמור, פורסם בעיתון הנתבעת בעמוד הראשון של העיתון. בצילום זה נראה המנוח כשפניו גלויים, וגופתו מונחת באלונקה הנישאת בידי אחדים ממשתתפי ההלוויה.

בערב יום הצילומים, העביר התובע לעיתון ידיעות אחרונות באמצעות דואר אלקטרוני מספר צילומים ממסע ההלוויה, על מנת לאפשר לעורכי העיתון להחליט האם הם חפצים לרכוש את זכות השימוש בצילום כלשהו.

נציג המערכת, טען בעדותו שהוא התקשר לתובע לאחר קבלת הצילומים והציע לו למכור לעיתון את כל הצילומים תמורת סכום שאיננו בשמיים בלשון עדינה, תוך מתן בלעדיות שימוש לעיתון ידיעות אחרונות. 

בנוסך לכך, טענה מערכת "ידיעות אחרונות", להגנתה, שלא קיימת זכות יוצרים בחדשות היום וכי בכל מקרה הפרסום נעשה תמורת תשלום שסוכם מראש וישולם בדיעבד, דבר שמערכות מסוג זה אוהבות לעשותו.

התובע, מנגד, העיד כי הוא אכן פנה לעיתון בהזמנה למתן הצעה לרכישת זכות שימוש חד פעמית בצילומים. התובע העביר לעיתון הודעת דואר אלקטרוני, ובה נאמר במפורש כי מדובר בדוגמה בלבד ברזולוציה נמוכה לצורך ניהול משא ומתן על זכות השימוש בצילומים.

כמו כן, טען התובע כי הוא דחה את ההצעה הכספית שהציע לו העיתון בהיותה בלתי סבירה בעליל.

מאחר שהדין והדברים עם עיתון ידיעות אחרונות לא נשא את הפירות הכלכליים המיוחלים, סיכם התובע על פרסום הצילומים בעיתון "מעריב" ומסר לנציג עיתון "ידיעות אחרונות" כי הוא מכר את זכות השימוש בצילומים לעיתון "מעריב" לפרסום בלעדי.

בסופו של יום, פורסם הצילום שהועבר בדואר אלקטרוני בהיותו ברזולוציה נמוכה בעמוד השער של עיתון "ידיעות אחרונות". כאמור, התובע לא העביר את הצילום למערכת ברזולוציה גבוהה וזו פרסמה את הצילום בגודל קטן ברזולוציה נמוכה.

בנסיבות אלו, הגיש התובע תביעה נגד העיתון בעילות של הפרת זכויות היוצרים הן מהאספקט הכלכלי והן מההיבט המוסרי, גרם הפרת חוזה הבלעדיות עם עיתון "מעריב" וכמובן סעד הסל בדבר עשיית עושר ולא במשפט.

בית המשפט קיבל את הסברו של התובע על פיו בענף הצילום מקובל שצלם עיתונות שאיננו מצלמיו הקבועים של עיתון, מוכר זכות שימוש בצילום באמצעות ולאחר משלוח תצוגה מקדימה ברזולוציה נמוכה לשם התרשמות. לאחר שהעיתון בוחר צילום המעניין אותו, מתקיים הליך של משא ומתן מסחרי בין הצלם לבין העיתון.

שיגור התמונות ברזולוציה נמוכה מהווה "אמצעי בטחון" בו נוקט הצלם, בשלב הטרום חוזי, על מנת למנוע שימוש בתמונה ללא הסכמתו.

בית המשפט פסק, כי העברת קובץ התמונות בהודעת דואר אלקטרוני למערכת העיתון והודעת המייל אינם מעידים על רצונו של התובע להתקשר חוזית עם מערכת עיתון ידיעות אחרונות. התובע פנה לעיתון "ידיעות אחרונות" ואפשר למערכת להציע לו הצעה עסקית תמורת השימוש בצילומים החדשותיים.

לאור הדברים האמורים, המשיך בית המשפט וקבע כי הסכמה לשימוש ביצירה היא בשיקול דעת בעל הזכות, אשר רשאי לאסור העתקה או להתנותה בתנאים כגון תשלום. גורם שאיננו מסכים לשלם את המחיר שנדרש על ידי בעל זכות היוצרים, איננו רשאי לעשות כל שימוש ביצירתו.

בענייננו, משלא נתן התובע את הסכמתו לשימוש בצילום ומערכת העיתון נטלה לעצמה את החירות להשתמש בצילום זה ללא קבלת הסכמת היוצר, ברי שמתקיימת הפרה מכוונת ובוטה של זכויות היוצר על קשת גווניה המשפטיים.

 

 



אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.

 
 

כתבות נוספות בתחום

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.