תחומי התמחות

קניין רוחני

 

ההגנה על תמונת הפרט בעתות הפורענות

חברה נאורה וסובלנית מכירה בזכות הפרט ליהנות מכבוד ומפרטיות. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעניק לכל פרט במדינת ישראל זכויות חוקתיות, הכוללות את הזכות הבסיסית לכבוד. זכויות אלו הינן רק חלק קטן ממגוון זכויות הנתונות לפרט, אשר נועדו להגן על כבודנו,שלמותו הגופנית, קניינו ועוד.

 מאת: ברי וורם ועמיר פרידמן*

 

חברה נאורה וסובלנית מכירה בזכות הפרט ליהנות מכבוד ומפרטיות. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעניק לכל פרט במדינת ישראל זכויות חוקתיות, הכוללות את הזכות הבסיסית לכבוד. זכויות אלו הינן רק חלק קטן ממגוון זכויות הנתונות לפרט, אשר נועדו להגן על כבודנו,שלמותו הגופנית, קניינו ועוד.

 

צלם המפרסם תמונה או סרט העלול לפגוע בכבוד הפרט או בפרטיותו, עשוי למצוא את עצמו מתנצח בזירה המשפטית מול אותו פרט שנפגע ובסופו של יום אף יידרש לפצות את הפרט בשל פגיעה זו. פגיעה בפרטיות מלבד חדירה לרשות הפרט, בילוש אחרי הפרט, האזנה אסורה על פי חוק ועוד, כוללת על פי דיני הגנת הפרטיות גם " צילום אדם כשהוא ברשות היחיד ו\או פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו".

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה; בית קפה, רחוב שינקין הומה כבכל יום שישי. לבית הקפה בו התיישבתם לתומכם נכנס אחד מהפוליטיקאים המבטיחים ביותר של מדינתנו הקטנה. כמו בכל מדינה מערבית, גורר אחריו הפוליטיקאי צלמים, אשר מגיעים בעקבותיו עד לפאתי בית הקפה בו הינכם נמצאים בו, שעה שאתם נמצאים ממש ברגע הנגיסה בעוגת השוקולד החמה הנמרחת על פרצופכם למראה המלצרית שהגיחה מאחוריכם וטפחה קלות על יד המזלג.

באותו הרגע המביך צילמה מצלמה את אותו פוליטיקאי חביב, אשר במקרה התיישב, מלפניכם, כאשר תמונתו הכילה גם את פרצופכם המרוח בשוקולד.

למחרת הינכם פותחים את אחד מעיתוני היום הנמכרים ביותר בארץ ומגלים לתדהמתכם שתמונתכם המאוד לא מחמיאה מופיעה בעמוד האחרון בחלק המבדר של העיתון.

השאלה הנשאלת היא האם פרטיותכם נפגמה בעצם הצילום, אשר מלכתחילה לא כוון אליכם?

בשנת 1981 יצאה הכנסת בחיקוק, אשר בא להגנתו של הפרט בכל הקשור לפרטיותו, "חוק הגנת הפרטיות". כאשר אנו בוחנים את החוק במבט ראשוני, דבר ראשון שעולה מול עינינו הוא סעיף 1 הדורש הסכמתו של האדם לצורך הכניסה אל מתחם פרטיותו אשר רבים מאיתנו רואים כמקודש!

סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות גורס כי מצב בו אדם צולם ברגע, אשר יכול להשפילו או לבזותו ייחשב כפגיעה בפרטיותו.

כמו כן בנוסף לחוק הגנת הפרטיות, המחוקק ראה לנכון לעגן זכות זו בצורה יסודית יותר בהכניסו את ס' 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הגורס שאין לפגוע בצנעת הפרט ופרטיותו.

דוגמא מהמציאות האחרונה, פרשת "הסוס הטרויאני" שנתגלתה בחודש האחרון, נתנה לנו מצב בו "האקרים" (אנשי מחשב הפורצים למחשבם של אחרים) נכנסו למחשבי חברות, וגנבו את הידע האגור במחשבם, דג' זו מראה מצב בו הפעולה הספציפית של הפריצה אל מחשבי החברה מהווה עבירה פלילית, אך מה אם המידע האגור במחשב הינו אישי ופרטי כגון.... נתונים אישיים של לקוחות? במצב כזה יהיה ניתן להאשימם גם בעבירה פלילית וגם לפי חוק הגנת הפרטיות שאוזכר מקודם.

במסגרת פרשת רופ (מגיש התחזית דני רופ) ביצעה חברת פרסום מסע פרסום למזגנים ביתיים. במהלך שלבי תכנון הקמפיין הועלה רעיון לשלב בין אמצעי הפרסום גם מדיומים ובניהם הוחלט שישתמשו בדמותו של החזאי רופ הצעיר, המוכשר והפופולארי המזוהה עם תחזית מזג האוויר במדינת ישראל. מנהלי הקמפיין ניהלו  משא ומתן לצורך צירופו של רופ לקמפיין. במקביל ניהלה חברת הפרסום משא ומתן עם השחקן דן תורן כמחליף אפשרי לרופ.

במהלך גיבוש החוזה עם דני רופ, החתימה חברת הפרסום את דן תורן לקמפיין. יחד עם זאת המשיכה חברת הפרסום לנהל משא ומתן עם רופ לגיבוש תנאי החוזה הסופיים, אף שנחתם חוזה עם תורן. כל הנוגעים בדבר, מלבד רופ ידעו כי תורן יבצע את הקמפיין. בסופו של דבר, לא נחתם חוזה בין חברת הפרסום לבין החזאי דני רופ. 

כעבור מספר ימים  ראה רופ כי בעיתון מתנוססת מודעה ובה תמונה הדומה לתמונתו. חברת הפרסום הפיצה מודעה של השחקן דן תורן כשמאחוריו מפה סינופטית ועל ידי איפורו ניסתה ואף גרמה לכל לחשוב כאילו מדובר ברופ . רופ החליט בשל הפגיעה בו לתבוע הן את חברת המזגנים והן את חברת הפרסום . בין עילות התביעה היו הפרה של חוזה (זאת על אף שחוזה לא נחתם כלל), ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, פגיעה בפרטיות ועשית עושר שלא במשפט.

חוק הגנת הפרטיות קובע  שפגיעה בפרטיות כוללת "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו, או בקולו לשם ריווח " . בנסיבות פרשה זו, היה ברור כי החברות ניסו להפיק רווח מהצגת דמות הדומה לרופ.  בגין הפגיעה בפרטיות ובשימוש בתמונה הדומה לתמונתו זכה דני רופ במשפט וקיבל פיצויים משמעותיים.

תמונת הפרט משקפת את דמותו ותדמיתו והיא חלק מקנינו הפרטי ושייכת לצנעת פרטיותו . תיתכן פגיעה בפרט רק כאשר הפרסום ישרת אינטרס ציבורי מיוחד הגובר על אינטרס הפרטיות. המחוקק הגביל את האיסור בשימוש בתמונת הפרט למטרה מסחרית ולא הגביל פרסום ללא מטרת רווח במגמה לאפשר את חופש הביטוי . דברים אלו יפים, כמובן, כאשר התמונה לא צולמה כשהמצולם היה ברשות היחיד וכשאין בפרסום התמונה בכדי לבזות או להשפיל.

חוק הגנת הפרטיות אוסר על צילום ברשות היחיד ואינו אוסר על צילום ברשות הרבים. יתכנו מקרים בהם צילום אדם ברשות הרבים יחשב לצילום ברשות הפרט. מקרים אלו, יכולים לכלול צילום של גבר העוצר את מכוניתו בצד הדרך והולך להטיל את מימיו, צילום של אישה הצועדת ברחוב ונופלת ובעת נפילתה חצאיתה מורמת כך שהצילום משקף את רגליה ובגדיה התחתונים, צילום של אדם הנמצא בחוסר הכרה בלונה פארק ואינו מודע לסביבתו ותוך כדי כך אין לו שליטה על סוגריו. הצילומים האמורים ייחשבו לצילום הפרט ברשות היחיד, אף אם הם צולמו במקומות ציבוריים הפתוחים בפני הקהל הרחב. .

מאידך, צילום של הפרט ברחוב, בתחנת רכבת או במקום ציבורי אחר בעת סיקור חדשותי או במהלך צילום אקראי (לדוגמא, בעת צילום משחק כדורגל) יהיה מוגן מכוח עיקרון חופש הביטוי.

כאשר צלם מצלם אדם למטרות רווח ללא בקשתו ? לדוגמא צילום פרסומת בנתב"ג 2005 או ברכבת ישראל. החוק קובע נחרצות שאסור לצלם אדם למטרות רווח ללא הסכמתו. יתכנו, אומנם, מצבים שבהם הצילום יהיה מוגן מכוח הסכמה משתמעת של הפרט. כך למשל, בעת צילום משחקי ספורט או תוכנית טלוויזיה מצלמים לפעמים את הקהל. במקרה זה, על אף שעסקינן בצילום למטרות רווח, יוגן הצילום שהרי הצילום העיקרי הוא המשחק או התוכנית ולא הקהל. 

גישה דומה, השוללת את צילום הפרט למטרות רווח ללא הסכמתו, קיימת ברוב מדינות העולם המתוקנות. בארצות הברית, במסגרת פסק הדין בעניין  Christian Dior הוגשה תביעה על ידי הגברת ז'קלין קנדי אונסיס אלמנת הנשיא קנדי כנגד חברת "כריסטין דיור" בגין פרסום תמונה בה הופיעה דוגמנית דומה לגברת קנדי ללא הסכמת הגברת קנדי. בית המשפט קבע שהצילום עלול להטעות את  הציבור להאמין שמדובר בגברת קנדי ולכן הוציא צו איסור ביחס לפרסום תמונה זו.

במסגרת פסק דין נוסף שניתן בארצות הברית בעניין Woody Allen  פורסמה מודעה שבה נראו פרטים מסוימים שהזכירו את השחקן וודי אלן. בית המשפט בחן האם הצילום עלול להטעות את הציבור וקבע שאומנם לא ניסו ליצור רושם כי מדובר בשחקן וודי אלן עצמו ,אך החיקוי יטעה את הציבור לחשוב  כי הכפיל הוא וודי אלן אותו ניסו לחקות.

בצד ההגנה על הפרטיות עומדים אינטרסים מנוגדים שחשיבותם במקרים רבים אינה פוחתת מהזכות לפרטיות, כגון חופש הביטוי ,אינטרס הציבור לדעת ,חופש זרימת המידע וחופש הפרסום. עם זאת, החוק מכיר בשמו של הפרט, תמונתו וקולו כחלק מזהותו שאין להשתמש בהם ללא היתר מפורש מאת הפרט הנוגע בדבר הן כאשר הצילום מבוצע ברשות היחיד והן כאשר הצילום נועד למטרות רווח (ותמונת הפרט הנה המושא העיקרי של הצילום).

 

 



אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.

 
 

כתבות נוספות בתחום

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.