תחומי התמחות

קניין רוחני

 

מהותה של זכות השעתוק

במסגרת פסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בתל אביב, פרי עטה הנובע של כבוד השופטת מארק הורנצ'יק דליה, עלתה לדיון השאלה האם עיצוב דמות ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, במדליה שעיצב הנתבע היא יצירה אמנותית מקורית או שמא העתקה בלתי מורשית ומפרה של האלמנטים המהותיים והמרכזיים בצילום שצילם התובע, הצלם הידוע ורב הפעלים אמיר ויינברג.

 

במסגרת פסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בתל אביב, פרי עטה הנובע של כבוד השופטת מארק הורנצ'יק דליה, עלתה לדיון השאלה האם עיצוב דמות ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, במדליה שעיצב הנתבע היא יצירה אמנותית מקורית או שמא העתקה בלתי מורשית ומפרה של האלמנטים המהותיים והמרכזיים בצילום שצילם התובע, הצלם הידוע ורב הפעלים אמיר ויינברג.

הצילום נשוא התובענה הציג את פני ראש הממשלה המנוח, כאשר ראשו מוטה מעט הצידה והוא מישיר מבט לנקודה רחוקה, כאשר מאחוריו מתנוסס בגאווה רבה דגל מדינת ישראל.

התובע טען בתביעתו, שהנתבע, מעצב מדליות במשלח ידו, העתיק את דיוקנו של יצחק רבין ז"ל מתוך הצילום תוך שימוש בלתי מורשה ושעתוק של לב הצילום.  

הנתבע טען להגנתו שהמדליה שיצר היא יצירה מקורית, אשר שאבה השראה ממספר מקורות שונים וביניהם הצילום הנטען, כך שהשילוב שנעשה על ידו ובא לידי ביטוי במדיה יצירתית אחרת ובממדים נפרדים הנו יצירה מקורית ועצמאית.

בבואנו לנתח את עובדות המקרה ולהפנים את אושיות המונח המכונה זכות השעתוק ובלעז Copyright, עלינו לזכור כי התנאי המרכזי להקניית הגנה של זכות יוצרים היא שעסקינן ביצירה מקורית המקיימת מידה מסוימת של יצירתיות, כאשר הפסיקה קובעת שדי בכך שהיצירה תהיה "תוצר של השקעה מינימאלית של משאב אנושי כלשהו".

בהתאם לכלל ההשקעה המינימאלית, אין ספק שבין אם מדובר בצילום אומנותי יוצא דופן ובין אם מדובר בצילום פשוט של כלי אוכל למטרות מסחריות, יהיה הצילום ראוי להגנת זכויות היוצרים, שכן אין צילום שאינו מושפע מאישיות המצלם. בכל צילום יש מידה של מקוריות.

יסוד המקוריות, משתקף בין השאר בתפיסה הייחודית, בבחירת צבעי הצילום, הצורות והרקע, בתאורה, בזווית הצילום ובבחירת הטכניקה של הצילום. כללו של דבר - הקומפוזיציה של הצילום מקנה לו מעמד של יצירה מקורית.

בנסיבות המקרה, הוכח כי מעצב המדליה שאב השראה מהצילום המקורי לעניין עיצוב הפוזיציה שבמדליה ושנעשה על ידו שימוש בחלק ניכר מיצירת הצילום לצורך עיצוב המדליה, כלומר שהנתבע לא עמד ברף המכונה מקוריות עצמאית מינימאליסטית.

זכות היוצרים מגנה בעיקר על זכות בעל זכויות היוצרים (האומן ולעיתים מזמין העבודה) להתיר או למנוע שימוש ביצירותיו. חוק זכות היוצרים מעניק את זכות "השעתוק" באופן ייחודי לבעל זכות היוצרים או כל גורם אליו הועברו זכויות היוצרים בעד תמורה כלכלית, כך שמימושן מותר רק על ידי בעל הזכויות או בהרשאתו.

ככל שהדבר נוגע לתחום הצילום, הרי שעל פי רוב הפרת זכות יוצרים נעשית על ידי "שעתוק" צילומי של הצילום. צילום מוגן מפני העתקה הנעשית בפעולת צילום נוספת או בשימושים בלתי מורשים נוספים בצילומים המקוריים בזירה אחרת.

באורח זה, לדוגמא, אם צלם צילם עוגה לקטלוג של מאפייה והמזמין (בית המאפה) ללא תשלום התמורה העתיק את הצילום למפיות נייר, למגנט ו/או שלט למשאית ייחשב הדבר להפרה בוטה של זכות השעתוק.

ברוח הדברים המתוארים שיכפול של צילום ללא היתר באמצעות ציור, פיסול, שינוי ממד או בכל טכניקה אחרת של העתקה עלול להיחשב כהפרת זכות השעתוק, המהווה הפרה של הזכות הכלכלית המוקנית לבעל זכות היוצרים ביצירה.

העתקה עשויה להתבצע גם במימד שונה מהמימד המקורי. העתקה כזו יכולה להתרחש כאשר יצירה דו ממדית שועתקה במדיום תלת מימדי, או כאשר יצירה תלת ממידית שועתקה למדיום דו מימדי.

הפרת זכות יוצרים יכולה להתקיים בשימוש בלתי מורשה, ביצירה בשלמותה, או בשימוש ב"חלק ניכר" ממנה, כאשר ההכרעה בשאלה אם הועתק "חלק ניכר" מן היצירה המוגנת הינה סוגיה כמותית ואיכותית, מתוך ראייה כוללנית.

ככל שהחלק שניטל הוא מקורי יותר ותרומתו ליצירה גדולה יותר, הרי הוא ייחשב כחלק ניכר מן היצירה. קביעה זו מתבצעת על פי מבחן העין המתבוננת.

בנסיבות המקרה המתואר, הועתק הצילום הדו מימדי למדיה של תבליט תלת מימדי, כאשר דמותו של יצחק רבין ז"ל, כפי שהופיעה בצילום, וכפי שהופיעה במדליה המפרה, מהווה חלק ניכר מיצירת התובע. בית המשפט התרשם כי אכן קיים דמיון מהותי בין שתי היצירות.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי הדמיון בין שתי היצירות הוא כזה, שאין זה סביר להניח שדמיון זה הוא פרי המקרה או סיבה אחרת מלבד העתקה. בית המשפט העניק חשיבות להצטברות נקודות דמיון המעידות על מעשה העתקה, קרי שעתוק בלתי מורשה של היצירה המקורית.

 לצד הזכות הכלכלית, שהנה במובנה הזכות לשעתק את היצירה, קיימת גם זכות מוסרית בלתי עבירה אלא בכתב שמעניקה ליוצר את הזכות הבסיסית לקבל קרדיט בעת פרסום עבודתו בכל פורום או זירה.

 מאחר שהנתבע העתיק חלק ניכר מהצילום ומשניתן קרדיט לנתבע כמעצב המדליה, צריך היה להינתן קרדיט לתובע כצלם הצילום עליו מתבסס העיצוב (ציון שמו בפרוספקט המדליה במקביל לציון שם הנתבע).

לאור המתואר, פסק בית המשפט לטובת יוצר הצילום המקורי פיצוי משמעותי ומכובד הן בגין שעתוק היצירה (ההפרה הכלכלית של זכויות היוצר) והן בגין אי מתן קרדיט ליוצר הצילום באורח המקובל (ההפרה המוסרית של זכויות היוצר).

פסק הדין הנו ייחודי, בהיותו פסק הדין הראשון המשמעותי במדינת ישראל שהעניק הגנה ליצירה מקורית מפני שעתוקה אל תוך יצירה הנגזרת מהיצירה המקורית, תוך שינוי סוג ומימד היצירה. 

חשוב להדגיש, שלא מדובר במקרה סטנדרטי, שכן נקודות הדמיון המצטברות היו נוקבות וחד משמעיות. אומנים רבים ניזונים מרעיונות אליהם הם נחשפים ויש לבצע את האבחנה הנכונה בין שאיבת השראה מתוך סגנון מסוים לבין העתקה פסולה של יצירה ללא הוספת נופך מקורי עצמאי. 

 אין ספק, שהאומן פיקאסו, אב תורת הקוביזם, ביצע מהפכה בעתו בתפיסת האומנות. יוצרים רבים ביצעו אחריו ציורים בסגנון זה, אך כל עוד הביטוי שלהם היה שונה ובעל תוספת אישית וכל עוד הם לא העתיקו מרכיבים מהותיים מתוך יצירה מקורית, נחשבה יצירתם כמוגנת באורח בלעדי וייחודי בתורת זכויות היוצרים.

 בתחום הצילום, העובדה שסטודיו לצילום כזה או אחר ביצע עבודות צילום במסגרתם צולמו כלי אוכל איננה מעניקה בלעדיות בכל הנוגע לצילום כלי אוכל בצורה שונה ומקורית. אולם, לקיחת הצילומים ופרסומם בזירות שונות ללא תשלום דמי הרשאת שימוש ליוצר המקורי, היא המהווה, מבססת ומשקפת הפרת זכויות יוצרים.

 סופו של דבר, התרבות האנושית מוכיחה כי אומנים רבים ניזונים מסגנון או מתורה אומנותית כזו או אחרת, כאשר לצורך הקניית הערך היצירתי העצמאי יש להראות ולהצביע על הבדלים איכותיים בין היצירה המקורית לבין היצירה שנעשתה בהשראת היצירה המקורית, כלומר להוכיח מקוריות עצמאית ברמה המינימאלית הראויה.



אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.

 
 

כתבות נוספות בתחום

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.