תחומי התמחות

קניין רוחני

 

על גבולות הפיצוי הסטטוטורי

במסגרת פסק הדין בעניינו של הצלם "בוצ'וצ'ו", אשר ניתן לאחרונה על ידי בית המשפט השלום בתל אביב, נדון מקרה של הפרת זכויות יוצרים בחמישה צילומים שונים, כאשר הסוגיה המרכזית שבה התמקד בית המשפט הייתה סבירות והיקף סכום הפיצוי הסטטוטורי המעוגן בדיני זכויות היוצרים. בטרם נעבור לדיון העיקרי בשאלת אופן קביעת הפיצוי הסטטוטורי, יש לציין כי הנתבע העלה בפרשה זו טענת הגנה מקורית ומיוחדת, על פיה התדפיסים שהוצגו על ידי התובע לא היו מקוריים ולא שיקפו דפי אינטרנט שהופיעו אי פעם באתר רוטר. בהתאם לכך, הכחיש הנתבע באופן גורף את הטענה כי נעשה שימוש באתר בצילומים נשואי התובענה.


במסגרת פסק הדין בעניינו של הצלם "בוצ'וצ'ו", אשר ניתן לאחרונה על ידי בית המשפט השלום בתל אביב, נדון מקרה של הפרת זכויות יוצרים בחמישה צילומים שונים, כאשר הסוגיה המרכזית שבה התמקד בית המשפט הייתה סבירות והיקף סכום הפיצוי הסטטוטורי המעוגן בדיני זכויות היוצרים.

בעניין זה, אשר איננו שונה במהותו ממקרים רבים ודומים, גילה התובע, במהלך שיטוט אקראי במרחבי רשת האינטרנט, חמישה צילומים של אנשי ציבור שונים שצולמו על ידו, אשר הופיעו בחמישה מועדים שונים באתר "רוטר" ללא רשותו, ללא מתן קרדיט וללא תשלום דמי שימוש. צילומים אלו, פורסמו ללא קרדיט לצלם או לפחות לאכסניה ממנה נשאבו הצילומים (אתר "וואלה").

בטרם נעבור לדיון העיקרי בשאלת אופן קביעת הפיצוי הסטטוטורי, יש לציין כי הנתבע העלה בפרשה זו טענת הגנה מקורית ומיוחדת, על פיה התדפיסים שהוצגו על ידי התובע לא היו מקוריים ולא שיקפו דפי אינטרנט שהופיעו אי פעם באתר רוטר. בהתאם לכך, הכחיש הנתבע באופן גורף את הטענה כי נעשה שימוש באתר בצילומים נשואי התובענה.

הנתבע המשיך וטען להגנתו, כי אין לו גישה לארכיון "וואלה", כי איננו יכול להוריד תמונות כלשהן מאתר זה או מארכיונו וכי לא עשה כן בעבר. הנתבע ציין בכתב הגנתו, כי הוא מציג באתרו קישורים לתמונות רבות המגיעות אליו מגולשים באתרו, בין באמצעות דואר אלקטרוני ובין באמצעות פורומים ונמנע מלפרסם צילום ממקורות אלו אם יש לו חשד כי השימוש בצילום עלול להפר זכויות יוצרים.

בית המשפט דחה את טענת הנתבע על פיה התדפיסים "בושלו ונרקחו" על ידי התובע. טענת הנתבע בדבר זיוף דפי האינטרנט, הייתה ניתנת להוכחה באופן פשוט למדי לו היה בה שמץ של ממש. ניתן היה לשחזר את דפי האינטרנט שהופיעו באתר במועדים הרלוונטיים ולהוכיח בהינף יד כי הדפים שהופיעו בפועל שונים בצורה זו או אחרת מהדפים שהציג התובע.

בנוסף, ניסה הנתבע לטעון כי התמונות מופיעות עם הכיתוב "אתר וואלה" לצידן, כך שלתובע אין כל עילת תביעה כלפיו, אם בכלל, אלא ל"אתר וואלה" בלבד.

טענה זו נשללה אף היא על ידי בית המשפט, אשר פסק באופן נחרץ כי אי אזכור התובע  באתר "וואלה" או בפרסום אחר לצילום כלשהו איננו מתיר לנתבע להשתמש בצילום ללא קבלת הרשאה, שכן חייב הוא להניח כי מאחורי כל צילום ניצב צלם כלשהו שצילם את הצילום ואשר לו מוקנות זכויות היוצרים בתצלום.

במילים אחרות, אי ידיעת זהות הצלם, איננה מהווה הגנה לשימוש בצילום ללא הרשאה, כך שעל המשתמש להתכבד ולתור אחר הצלם על מנת לקבל את רשותו. במידה ולא יצליח לאתר את הצלם, אסור למשתמש לעשות דין לעצמו ולהשתמש בצילומים.

לאחר שחלף את מסננת טענות ההגנה, דרש התובע, בכובעו כבעל זכויות היוצרים בצילומים, לרבות הזכות המוסרית, כי בית המשפט יחייב את הנתבע לשלם לו פיצוי סטטוטורי כקבוע בחוק בגין כל הפרה.

בהתאם להוראת סעיף 3 א' לפקודת זכות היוצרים "לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי  בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים, ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים...".

שיקול דעתו של בית המשפט בפסיקת סכום הפיצוי הסטטוטורי בתחום זכויות יוצרים, על פי הוראת סעיף 3א' לפקודת זכות יוצרים מוגבל ביותר. בית המשפט מוסמך לפסוק סכום פיצוי סטטוטורי בגין הפרה אחת, בטווח שבין 10,000 ₪ ל-20,000 ₪.

ניתן להבין בנקל מהוראת הסעיף, המצוטט לעיל, כי ישנם מקרים בהם יהיה קיים פער משמעותי בין עלות השימוש בתצלום, מקום בו מתבקשת הרשות מלכתחילה, לבין הפיצוי הקבוע בחוק למקרה של הפרה.

סכום הפיצוי נגזר ממספר הזכויות המופרות, להבדיל ממספר הפרות של אותה זכות. ההפרה, אשר בה דן הסעיף אשר בגינה ניתן לבקש פיצוי מוסבת על זכות היוצרים שהופרה על ידי הנתבע ואין זה משנה מהו מספרם של האקטים המפרים ששימשו בהפרת הזכות.

במילים אחרות, את הביטוי "כל הפרה" יש לפרש כמתייחס לכל סוג של הפרה, כך שניתן יהיה להטיל את הפיצוי הסטוטורי מספר פעמים רק מקום בו הנתבע הפר מספר זכויות יוצרים אשר בגין הפרתן הוגשה נגדו התביעה.

ניסוחו המילולי הדווקני של הסעיף מעניק לבית המשפט שיקול דעת מוגבל ביותר, שכן הוא מציב מסגרת מינימאלית ומקסימאלית. המסגרת המקסימאלית, העלולה, במקרים המתאימים, להוות מכשול בפני התובע, ניתן לפתור על דרך הליכה במסלול של נזק מוכח, שכן באם נזקיו בגין ההפרה עולים על הפיצוי הסטטוטורי המקסימאלי, פתוחה הדרך בפניו להוכיח את נזקו המיוחד באמצעות  הגשת ראיות מתאימות.

המסגרת המינימאלית, העלולה, אף היא במקרים המתאימים, להוות מכשלה לפתח המפר איננה ניתנת לפתרון לנוכח ההגדרה הנוקשה בחוק. במקרים של הפרות מזעריות או קלות ערך, מחויב בית המשפט לפסוק את הפיצוי המינימאלי לטובת בעל הזכויות, כלומר סכום של 10,000 ₪.

הפסיקה בתחום קובעת, כי בית המשפט רשאי לשלול לחלוטין את זכות הנפגע לפיצוי ולא לפסוק פיצוי רק במקרים נדירים, חריגים ויוצאי דופן, שאם לא כן תוכשל מטרת החקיקה ויתמסמס גורם ההרתעה.

מצב משפטי לפיו אנוס בית המשפט לזכות את הנפגע בפיצוי שלא יפחת מ-10,000 ₪, שעה שסבור הוא כי נסיבות המקרה מצדיקות פיצוי נמוך בצורה משמעותית מסכום זה, איננו ראוי.

לא כל הפרה היא הפרה שווה ולא כל הפרה יש לשבצה במתחם שבין הסכום שברף הנמוך לסכום אשר ברף הגבוה על פי הוראת סעיף 3א' לפקודה. על נתבע החש בחוסר הצדק אשר בדרישה לפיצוי סטטוטורי מופרז ומוגזם, לנסות ולטעון את טענות ההגנה השזורות בדיני הנזיקין, החוזים והמכר.

רצוי, במקרים רבים, להפריד בחקיקה בין הפרת זכויות יוצרים בוטה עם מאפיינים של עבירה פלילית, כגון שכפול והעתקה של יצירות על ידי אלה המכונים "פיראטים", לבין מקרים בהם יש מחלוקת מסחרית כנה, בין בעל זכות יוצרים ומשתמש, על גובה התמלוגים ולא על עצם הזכות.

בית המשפט ובצדק הפנה, במסגרת פסק דינו, "שאילתא" למחוקק וקבע כי תקלה זו צריכה להיפתר על ידי המחוקק ולא על ידי בית המשפט.

ניתן להגיע לתוצאה המיוחלת בתיקון צנוע בהוראת סעיף 3א' על ידי הוספת סעיף קטן נוסף, על פיו "בית המשפט רשאי, לסטות מתחום הפיצוי הנמוך או הגבוה, אם מצא לנכון לעשות כן, מטעמים שינומקו"

כך יעשה צדק עם תובע, אשר הפיצוי הסטטוטורי הגבוה איננו מפצה אותו על נזק ממשי, אותו הוא מתקשה להוכיח, ומנגד, בית המשפט לא יהיה אנוס לפסוק פיצוי, אשר איננו סביר או איננו מוצדק בנסיבות העניין.

 



אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.

 
 

כתבות נוספות בתחום

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.