תחומי התמחות

קניין רוחני

 

"פרחי גורדון"

במסגרת סקירה זו, בחרתי להציג בפניכם פסק דין שניתן לאחרונה על ידי כבוד השופט ד"ר אחיקם סטולר, בבית המשפט השלום בתל אביב, בשאלת תחולת דיני זכויות היוצרים על צילומים דיגיטאליים.

מאת עו"ד עמיר פרידמן ויואב גפני, סטודנט למשפטים.

הטיפול המשפטי במקרה זה לא נעשה על ידי משרדי, אלא באמצעות עורכי דין מצוינים אחרים, אך בשל חשיבות המקרה והמעבר הקיים בתחומי צילום התדמית לשימוש בציוד ומצלמות מהדור החדש, חשבתי שראוי לספר את הסיפור של "פרחי גורדון". 

כבוד השופט אחיקם סטולר, איש נפלא, המלמד יחד עמי במכללה האקדמית למשפטים ומסייע רבות בבניית אופיים של משפטני העתיד, לא חשש להתמודד עם שאלה חשובה ומרתקת זו, שחוק זכויות היוצרים הנושן משנת 1911 לא העניק לה מענה.

סיפור שהיה כך היה – "פרחי גורדון" עוסקת במכירת פרחים בחנות מוחשית בתל אביב ובאמצעות אתר וירטואלי באינטרנט. החברה ערכה קטלוג של מוצריה על פי עיצובה והזמנתה, כאשר כל הצילומים בקטלוג הופיעו גם באתר האינטרנט שלה.

"פרחי גורדון" גילתה כי באתר אינטרנט של מתחרה עסקית, העוסקת אף היא במכירת פרחים, הופיע תצלום הנקרא "זר חגיגי לבן", שעוצב והוזמן על ידה עבור קטלוג מוצריה. מיותר לציין, אך בכל זאת יצוין, כי המתחרה השתמשה בתצלום ללא הסכמת "פרחי גורדון".

התובעת הגישה תביעה לבית המשפט בטענות של הפרת זכויות יוצרים ועשיית עושר שלא במשפט, קרי התעשרות בלתי מוצדקת או שלא על פי זכות שבדין.

המתחרה טענה להגנתה, כי בוני אתר האינטרנט שלה העתיקו את התצלום מאתר אינטרנט בחוץ לארץ, כי הזר נשוא התצלום נעדר ייחודיות, כי לא נגרם כל נזק בתקופה הקצרה שבה כלל אתר האינטרנט שלה את התצלום, וכי ממילא בתקופה הרלוונטית שבה פורסם התצלום פקדו את האתר גולשים מעטים (שכן האתר היה בתקופת הרצה).

בית המשפט דחה את טענות הנתבעת, בקובעו כי זו לא הביאה כל הוכחה להעתקת התצלום מאתר אינטרנט בחוץ לארץ, וכלשון בית המשפט - "עצם הופעת התצלום, מהווה כשלעצמה הפרה, אף אם לא גרמה נזק בפועל, ולכך התכוון לדעתי המחוקק, באשר לא דרש בהכרח הוכחת קיומו של נזק אשר נגרם כתוצאה מההפרה, אלא הסתפק בהוכחה של הפרת הזכות בלבד. לא זו אף זו, פרסום התצלום ברשת האינטרנט חשף אותו באופן בלתי מוגבל לעיני כל". בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי הנתבעת העתיקה את התצלום.

חדשנות פסק הדין באה לידי ביטוי, בראש ובראשונה, בצורך להכריע בשאלה האם התצלום, המוגן כיצירה אומנותית, ראוי להגנת זכויות היוצרים נוכח העובדה שצולם במדיה דיגיטלית, ללא תשליל או נגטיב כמשמעות המונח "נגטיבה" במסגרת פקודת זכות יוצרים.

בית המשפט הביע, בנושא זה, את הגישה הראויה הבאה; "אין ספק ששערי בית המשפט אסור שיהיו נעולים בפני חידושי המדע... כשם שהתשליל הוא המדיום הראשוני עליו מונצחת התמונה אשר הועברה דרך המערכת האופטית של המצלמה, כך קובץ המקור הוא הקובץ הראשוני הדיגיטלי שהועבר ממצלמתו של [הצלם] למחשבו, או לדיסק הראשוני שהוא התחליף העכשווי והמודרני ל"נגטיבה" שבחוק זכויות יוצרים 1911. לפיכך, הפרשנות הנכונה של חוק זכויות יוצרים היא, הקבלתו של התשליל לקובץ הדיגיטלי הראשוני כפי שנרשם על מדיה דיגיטלית כל שהיא."

 "פרחי גורדון" לא הוכיחה כי נגרם לה נזק, ולכן בחרה לתבוע את הפיצוי הסטטוטורי המעוגן במסגרת הדיו. בדיני זכויות היוצרים, ניתן לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק לנוכח הרציונל הכפול של הפיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים, שנועד לפצות את בעל הזכות הקניינית ולהרתיע מפירים פוטנציאליים.

על פי הוראת סעיף 3א' לפקודת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט לפסוק לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ 10,000 ₪ ולא יעלה על 20,000 ₪. "פרחי גורדון" טענה, כי על המתחרה לפצותה פעמיים, עבור כל שימוש בתצלום.

בית המשפט, בהסתמך על מבחן הזכות המופרת ולא מספר האקטים המפרים, דחה טענה זו וקבע כי; "בעניין זה הופרה זכות אחת - זכותה של התובעת בתצלום, ואין זה משנה כמה פעמים ובאיזו קונפיגורציה הועתק הצילום לאתר האינטרנט של הנתבעת."

בעת קביעת רף הפיצוי,  קבע בית המשפט כי "פרחי גורדון" לא פעלה להקטנת נזקיה, שכן פנתה לנתבעת בדרישה להסיר את התצלום רק כעבור חודשיים מיום שגילתה את ההפרה. בנסיבות אלו, פסק בית המשפט פיצוי מינימאלי בסך 10,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים בצילום הדיגיטאלי, בתוספת הוצאות.

פסק הדין מלמד על המגמה ההכרחית של פרשנות ליבראלית ברוח העתים. המצלמה הדיגיטאלית משרתת כיום צלמים רבים וחובבי צילום, בשל העלויות הנמוכות, היכולות הבלתי מוגבלות והאפשרות לרטש ולעצב מחדש צילומים. ברוח התקופה, יש לשמוח על פסק הדין שניתן על ידי כבוד השופט סטולר, המחיל את דיני זכויות היוצרים על תוצרי המדיה הדיגיטאלית.  

בשולי הדברים, ובהקשר אחר, אספר לכם כי בעבר, בתיק שיוצג על ידי מורי ורבי עורך הדין הנכבד דניאל מירקין, נפסק בתחילת שנות השמונים כי תוכנת המחשב, שלא הייתה מוכרת מטבע הדברים בחוק שנחקק בשנת 1911, מהווה יצירה ספרותית המוגנת בדיני זכויות היוצרים. בעקבות פסק הדין, המכונה "אפל קומפיוטרס", תוקנו דיני זכויות היוצרים ותוכנת המחשב הוגדרה כיצירה מוגנת.

הנני משוכנע, כי ללא כל קשר לתזכיר חוק זכות היוצרים שהוגש אך לאחרונה, יתוקנו בקרוב דיני זכויות היוצרים, ויפרשו הגנתם גם על היצירות הדיגיטאליות באשר הן, כפי שנעשה בעבר ביחס לתוכנת המחשב עת היה הדין מיותם מהוראה לגביה.   

           



אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.

 
 

כתבות נוספות בתחום

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.