תחומי התמחות

קניין רוחני

 

מוניטין – שם טוב או ערך כלכלי מוסף


א.    המונח "מוניטין"

לפני כשלוש מאות שנה, נולד מייסד החסידות ה"בעש"ט", הלא הוא רבי ישראל בעל שם טוב. ה"בעש"ט", למרות שלא הותיר לנו כל חיבור או כתב יד, בלט באישיותו המיוחדת והסוחפת וגיבש דמות חדשה של מנהיג ביהדות, צדיק – הנהנה ממוניטין, דהיינו משם טוב, ואכן כשמו כן הוא.

המונח "Reputaion", משמעו מוניטין, שם, כבוד, וניתן להציג  מימרה הקשורה בכך "אלוה יוצר את מזלנו, אך המוניטין נוצר על ידינו".

במערך הדיווח החשבונאי והמימוני של הערכת פרוייקטים ו/או חברות, משתמשים במונח מוניטין המכונה בלעז בשם "Goodwill". לשם הצגת עודף עלות הרכישה של ההשקעה, מעל שוויה הנאות (ערך מאזני או ערך אחר שנקבע).

לא חייבת להתהוות או להיווצר חפיפה בין שני מונחים אלו. המונח הראשון, "מוניטין", מתייחס לשמו הטוב של האדם, המוצר, האובייקט, הפירמה וכד', בעוד השני מבטא תוספת ערך מעבר  לנתון בסיסי מסוים, לעיתים ערך מוחשי ולעיתים ערך וירטואלי.

במדרש בראשית רבא – נאמר "מלך בא לעולם יצאו לו מוניטין", ומשמע הדברים על פי פרשנותם "יצאו לו מטבעות". מכאן, שפת המוניטין, הנה שפת המטבעות, שפה של סמלים וכתובות מקוצרות.

מתוך המסגרות והמאמרים השוטפים, ניתן לדלות פסוקים, ברוח זו;

"חברת ההצלחה, הנה בעלת מוניטין של מצוינות ושירות מעולה  ומהיר בתחומי....

חברת אלקטרוניקה בעלת משאבי אנוש ייחודיים, כוח אדם מקצועי ויעיל, אשר הביאו לחברה מוניטין והערכה... 

לעיתים סדרה של שמועות, עשויה בכוחה להרוס מוניטין ולהביא חברות לפשיטת רגל.

חבורת מונטי – פייטון הנה בעלת מוניטין בידורי יוצא מהכלל...

חברת וורלדקום, הפחיתה כ-80 מיליארד דולר, בגין ירידת ערך נכסיה, מתוכם 45 מיליארד דולר בגין מוניטין על סדרת הרכישות אשר ביצעה בתקופת הפריחה שלה. ראויה לציון העובדה, כי היקף המחיקה עליה הכריזה החברה, כפול משוויין המשותף של חברות הרכב הגדולות גנרל מוטורס  ופורד.

בשנה שחלפה, רשמו חברות במגזר העסקי בארצות הברית מחיקות של מוניטין בהיקף של כ-750 מיליארד דולר ובשנה השוטפת מוערכות מחיקות המוניטין ב-250 מיליארד דולר נוספים.

סיכומו של דבר – מוניטין של אלף שנים עשוי להיות תלוי במעשים של יום אחד."

בסדרת המובאות לעיל, משמשת המילה מוניטין, לחילופין, פעמים כהצגת "שם טוב" של הפירמה ולעיתים "כערך כלכלי מוסף". המונח עצמו זהה, אך רואים אנו כי הכוונה המהותית בעת השימוש בו שונה. 


ב.    הערכת שווי:

הערכת שווי, מהווה מונח המורכב משתי מילים, אשר כל אחת מהן מגלמת מהות עצמאית משלה. המונח "שווי" מוגדר כערך המוסכם על מוכר מרצון וקונה מרצון, כאשר בידי שני הצדדים, מצוי כל המידע הנדרש ביחס לנכס נשוא העסקה. המונח "הערכה", מהווה כלי בסיסי לקביעת שוויו של הנכס. קביעת ערך הוגנת, עשויה להיווצר, במידה ויבוצעו ניתוחים והערכות המסתמכים על מספר גישות מתודולוגיות, ואזי עשוי להתקבל תחום ערכים המהווה בסיס למשא ומתן ולקביעת ערך הוגנת.

אין הערכת שווי אחידה, אלא ניתן לדבר על הערכת שווי מוסכמת. היות ואין אנו עוסקים במדע מדויק, האמור לחשב ולתת תוצאת ערך מדויקת ואחידה, על ידי כל מחשבי הערך: כלכלנים, רואי חשבון, אנליסטים ושאר העוסקים בכך בדרך של קבע או באקראי. כל אחד ומיומנותו, כל אחד וניסיונו, ומעבר לכך כל אחד עשוי לאמץ גישות ושיטות שונות בעת ביצוע ההערכה, על פי תפיסתו, ראייתו והלקוח אותו הוא מייצג (קונה או מוכר וכדומה).

נקודת המוצא, בעת ביצוע ההערכה תלויה בראש ובראשונה במהות מטרת ההערכה, במקורות המימון הנדרשים לכך, בענף הכלכלי בו נבחנת ההערכה ובעוד נתונים אובייקטיביים, אך במקביל מצויים גם גורמים סובייקטיביים אשר מעונינים בתצוגת ערך נמוכה או גבוהה, תוך הסתמכות על מצב פרטני מקרי אשר משקף ערך המתאים לביצועים מסוימים בלבד.

הערכת שווי הוגן ונאות של פירמה מותנית, בין היתר, גם בגורמים ייחודיים, באם מדובר בקביעה כוללת של נשוא ההשקעה או שמא מדובר בהשקעה הכרוכה בהעברת שליטה או ביצירת שליטה בלתי מותנית. במקרים כאלה יש לתת הערכה נוספת מקצועית לשילוב אלמנט השליטה.

כל הערכה מושתתת על בסיס שיטה פרטנית, אשר מטבע הדברים עשויה להחמיר עקב שמרנות, בקביעת הערך, או זו המעניקה תחומי פעילות רחבים יותר המאפשרים התייחסות לרף גבוה יותר  בעת קביעת שווי ההערכה. הגישות השונות אמורות לקבוע את שווי המוניטין הגלום באובייקט המוערך.

ניתן לאתר תחזיות צמיחה, רמות רווח, בחינות שוק ובדיקת שווי, אשר נערכו על ידי גופי מחקר שונים, אך הקשר במסגרתן בין החזוי לבין המצוי היה נטול כל כיסוי ואף צפוי. רמת התסכול של אלו המסתמכים על הערכות שווי המתפרסמות בעיתונות הכלכלית, הנה גבוהה לאור המרחק בין תוצאת ההערכה לתוצאת השוק.

בעת קביעת תחום השווי לחברה מסוימת, על האנליסט לשקלל במסגרת חישוביו והערכותיו גם את התנהגות שוק ההון בו הוא מצוי. מעבר לתוצאות המתמטיות וההערכות הכלכליות, יש לבחון את רצון השוק לביצוע השקעות בנקודת זמן זו או אחרת. לעתים להיט אופנתי מצליח, לא פחות מהמלצת האנליסט, ואף עשוי לעלות עליו בביצועיו. באחד העיתונים, הוצגו לאחרונה הדברים הבאים;

 

"הירידות האחרונות היו מפתיעות בעוצמתן וכואבות לרוב הפעילים. אולם, נפילת "בלונים" רבים אשר פרחו בשוק המניות גרמה קורת רוח רבה למנתחים. ועתה, על בסיס רמות המחירים החדשות - סבורים מנתחים רבים, כי שוב ניתן לחפש ניירות ערך אמיתיים. נדמה לנו, שהסלחנות שהפגין השוק ברבעונים קודמים כלפי דוחות כספיים מאכזבים - מתחילה להיעלם. המשקיעים יפסיקו להשליך יהבם על ה"פוטנציאל" בעתיד, וידרשו מהחברות יותר קבלות בהווה. ולכן ההערכה היא, כי לדוחות הכספיים השנתיים, שהחלו להתפרסם בימים האחרונים בקצב מואץ תהיה השפעה רבה על שוק המניות."

האנליסט איננו מצוי בחלל תיאורטי. הוא בוחן נתוניו בהשוואה לפירמות דומות באותו ענף כלכלי, והוא מציע לרכוש מניה כאשר מחירה נמוך לעומת ההשקעות החלופיות, ובמקביל מציע לממשה כאשר המחיר גבוה או שהערכותיו לגבי העתיד אינן מצדיקות את המחיר הנוכחי.

בפועל, עשוי להיווצר מצב בו לאחר יום המימוש, חרף הצעת האנליסט, תמשיך המניה לזנק כלפי מעלה ורווחים נאים ייאגרו עבור אחרים, משום ש"כוחות השוק" החליטו להמשיך ולהמר על המניה במחירה השוטף. לפיכך, ישנם כאלו אשר מסתייגים מגישת האנליסטים והם מסתמכים על הצגת עובדות חלקית, אופוזיציונית. בהקשר זה, נכתבו הדברים הבאים;

"ישנם אנליסטים וכלכלנים אשר מציעים להשקיע במניות על סמך מחיר תיאורטי יבש, מחשבים את שווי ההון העצמי של החברה ומשווים אותו לשווי סך מניות החברה בבורסה. אם יש הבדל ביניהם, הם קונים ומוכרים את המניה בהתאם. בתוך כך שהם מתייחסים לציפיות לרווח לטווח הארוך, למתחרים של החברה, לרווחיותה ולשווי הנכסים של החברה. ...ואולם ברוב המקרים הם טועים טעות חמורה ומרה, היות ורק השוק הוא הקובע את מחיר במניה."

מאחורי הערכות השווי, מצויה המהות המכונה "מוניטין". את ה"מוניטין" יש להעריך ולקבוע מתוך שפע הנתונים הנוטלים חלק בחישוב השווי הכולל של ההשקעה.

ג.   שיטות מימוניות להערכת השקעות:

השיטות ו/או הגישות להערכת השקעות בחברות נחלקות, באופן כללי, לשתי קבוצות עיקריות. השיטה הראשונה דוגלת בהערכת החברה כ"עסק פעיל", על פי שיטה זו מבססים את ערך החברה על זרם תקבולים או רווחים עתידיים, מפעילות עסקית שוטפת של החברה.השיטה השנייה דבקה בהערכה על בסיס ערכי מימוש של הנכסים - על פי שיטה זו מתעלמים מפעילות החברה ו"מפנים את השטח" לשמאים, המעריכים את ערך נכסי החברה לצורך מימושם.

בדרך כלל, הערכת שווי המבוססת על הערכת החברה כ"עסק חי" – "עסק פעיל", גבוהה יותר מניתוח על בסיס ערכי מימוש. את הפער הזה ניתן לייחס ל"מוניטין" של החברה וליכולתה לנצל את נכסיה (כולל כוח אדם, ידע, לקוחות וכדומה), על מנת "לייצר" רווחים בעתיד.

בעת התייחסות לחברה כ"עסק החי", עלינו להבחין בין נכסים המשמשים את הפעילות העסקית של החברה לבין נכסים עודפים, שמימושם לא ישפיע על פעילות זו. לגבי הנכסים העודפים, יש להוסיף את ערך מימושם לשווי על פי זרם התקבולים העתידי.

על אף ששתי השיטות כשרות, ישנם מקרים בהם ההערכה יכולה להתבצע על פי שיטה אחת בלבד. כך, למשל, בחברות "סטארט אפ" אין כמעט חשיבות לערכי המימוש של הנכסים, אלא רק לרווחים בעתיד. לפיכך, אין מקום להערכה על בסיס  ערכי מימוש. חברות נדל"ן שאינן מניבות הכנסות בהווה, יוערכו על פי רוב, על בסיס ערכי המימוש של נכסיהן (שעשויים להיות שווים לזרם התקבולים העתידי), בתוספת פוטנציאל עתידי.

חשוב לציין, כי הערכות שווי אינן בגדר מדע מדויק ועל כן אין הערכה "נכונה" או "מוטעית", אלא הערכה "פסימית" או "אופטימית", הנובעת בין השאר מתחושותיו הסובייקטיביות של המעריך. חלק נכבד בבסיס הערכה נגזר ממהות ה"מוניטין" שהפיקה וביססה החברה, אותה לוקח המעריך בעת ביצוע חישוביו.

הנושא הממוני, המשולב בהערכת הפירמה, ההשקעה ו/או החברה, מבוסס על העיקרון, על פיו סכומים כספיים הנם בעלי ערך כלכלי שונה על פני תקופות הזמן, בהם הם מושקעים או מופקים, כרווח או כדיבידנד.

תרגום הכמות הכספית לשווי ערכי, מהווה מעבר ראשוני מגודל לערך - כלומר מכמות לאיכות. נקודת הבסיס לביצוע מכניזם זה, תלויה במחיר ההון בו נשתמש. יש לקבוע שיעורי היוון לרמות סיכון ומבני הון שונים, תוך התייחסות לאופק הנתונים וסיכויי הענף הכלכלי בו מצויה ההשקעה הנבחנת.

 מקובל לבחון את מסגרות תמחור ההון ולראות מה צופנים בחובם התבחינים המקובלים הבאים;

 

*      ערך נוכחי נקי          -  ע.נ.נ.

*      שיעור תשואה פנימי -  ש.ת.פ.

השיטות השונות בהם משתמשים, תוך התחשבות בגורמים מימוניים, באפיק לחישובי הערכות, הנן כאלו המיושמים במודלים שונים, המסתמכים על: דיבידנד מנוכה, שיעור צמיחה קבוע, שיעור צמיחה משתנה ותזרימי מזומנים מנוכים (מהוונים).

בשנים האחרונות החלו להשתמש בגישות המשמשות, בין היתר, כלי לבחינה כוללת של הפירמה ושוויה. לפי גישות אלו, ניתן לבחון מקטעי ביצועים, תוצאות וערכים של מרכזי פעילות שונים בפירמה, ורק אז לקבוע ערך כלכלי כולל ופרטני, לרבות ערך ה"מוניטין" הגלום במקטעי ביצוע אלו.

 ד.    חידושים וחדשנות:

שיטות חשבונאיות וממוניות שונות, מהוות עד היום את הבסיס לקבלת החלטות, לגבי שוויין של השקעות, וקביעת ערכן של פירמות. בעת האחרונה, נכנסו למערכת קבלת ההחלטות שיטות הערכה, בעלות היבט שונה.

תחרות עולמית, האטה ושגשוג כלל עולמי וכלים פיננסיים מורכבים, הצביעו על החולשה הקיימת בשיטות המסורתיות השונות. בחיפוש אחר גישות חדשות, בוצעו מחקרים על ידי גורמים שונים, תוך שאיפה למציאת כלים נוספים אשר יאפשרו קביעת שווי בהתחשב באספקטים שונים.

כלים טכניים אלו, נכנסו לשימוש במערך השוטף, כפי שניתן למצוא בהתפתחויות העסקיות בשטח, במאמרים, בסקרים ובמחקרים  אודותיהם בעיתונות הכלכלית והמקצועית. השיטות הטכניות החדשות, אשר נכללות בקטגוריה זו הנן;

 

  • ערך כלכלי מוסף

-

בקיצור "ע.כ.מ." ובלועזית

E.V.A
  • ערך שוק מוסף

-

בקיצור "ע.ש.מ." ובלועזית

M.V.A
  • ערך בעלים מוסף

-

בקיצור "ע.ב.מ." ובלועזית

S.V.A

 

לכל השיטות המפורטות לעיל, יש בסיס וגישה הנגזרים ומסתמכים על אימוץ הנושא הכלכלי, יותר מאשר על המקטע החשבונאי והם מפנים מבט לביצועי העתיד, יותר מאשר לפעילות ההיסטורית.

כדוגמא, נביא את הבעיות הכרוכות בגישת ה"חשבונאות הטהורה" וזו ההסתמכות הרבה על שווי היסטורי (מתואם או בלתי מתואם). יתרה מזאת, ערך זה נגזר, מדו"חות כספיים אשר מסתמכים על עקרונות חשבונאים שונים, המשרתים, בין היתר, ככלי לביקורת ולדיווח, יותר מאשר תצוגת ערך (למשל, עיקרון ה"שמרנות" - המחייב הצגת סעיפי הרכוש השוטף על פי הקביעה של "עלות מקורית או מחיר השוק הנמוך שבהם").

קיימות תוצאות נוספות בשיטות המסורתיות, אשר אינן "משדרות" היבטים של מדידת סיכון והשקעות הון עתידיות. מתוך הגישות השונות, נבחר אחת ונציגה במפורט. הגישה אשר נבחרה, לצורך הבהרה, הנה שיטה מתקדמת המכונה "ערך כלכלי מוסף". במהלך הצגת השיטה יובהר ויחודד נושא ה "מוניטין" במלוא משמעותו, עת תקבע התוצאה הערכית של שווי הפירמה.

ה.    ערך כלכלי מוסף:

המונח "ערך כלכלי מוסף" (להלן: "ע.כ.מ.") מבטא את תוספת הערך לפירמה הנובעת מפעילות התקופה, לאחר שנוכו ממנה עלויות המימון על ההון כולו (הון עצמי והון זר). המונח נוצר כדי להציב ולתאם מסגרת עבודה לניהול פיננסי, מתן תמריצים ולהוות בסיס לחישוב שווי "מוניטין". המערכת האינטגרטיבית משתמשת ב"ע.כ.מ." ככלי מרכזי המייצג נתונים המודדים את ערך השקעת בעלי המניות, כאמור להלן;

 

 

ע.כ.מ. - E.V.A הנה תוצאה המוצגת על ידי רווח

תפעולי נקי בניכוי עלות ההון שהופעל להפקת רווח זה.

 

מודל חשבונאי זה הוצג לראשונה על ידי "שטרן סטיוארט", ככלי מפתח לקבלת החלטות ניהוליות במונחים של תוספת ערך למשקיעים. בעלי המודל טענו כי באמצעות שיטת "ע.כ.מ." ניתן לקבל החלטות התואמות את ביצועי שוק המניות. הם הכינו מערכת חישובים לגבי אלף חברות בבורסה ודירגו את ביצועיהן על גישה המכונה "ערך שוק מוסף" (להלן: "ע.ש.מ."). נמצא, כי נתוני ומדדי ה-"ע.כ.מ.", יותר מכל תבחין אחר שנמדד (כגון: רווח למניה, תזרים מזומנים מנוכה), הצליחו לקבוע את ערך המניה.

המונח "ע.כ.מ.", משקף את הרווח המזומן הנותר לאחר הפחתת עלויות ההון הפועל המייצר את הרווח. זוהי יחידת המדידה הפיננסית המעודדת את ההנהלה להתרכז בחלקים המייצרים הכי הרבה מזומן בעסק, והיוצרים רווחים לטווח הארוך.

למרות ששיטת "ע.כ.מ." לא שינתה את הגישה הבסיסית בצורת קבלת ההחלטות, מחקרים בנושא ההתייחסות לשער המניה מוכיחים, כי "ע.כ.מ." הנו מאפיין פנימי טוב בבניית עסק בעל ערך מוסף היוצר רווח (ערך עודף) למשקיע.

האתגר בהגדלת הערך על ידי מקסימיזציה של "ע.כ.מ." נותן למנהלים מספר "מניעים", ועמו, כמורה הדרך, הם מקבלים הנחיות נהירות ליצירת שווי ביחס לפרמטרים הבאים;

 

  • ·            עליה ביעילות התפעולית
  • ·            שאיפה לתוספת ערך בצמיחה
  • ·            שווי שולי רווח של פירמות  - ביחס להכנסות.

מניע נוסף הנו מדיניות מבנה ההון בחברה, הקובע את היחס שבין נכסים להתחייבויות. מסגרת זו מזהה את חשיבות הרווחים והגידול ברווח כבסיס לבדיקת הצלחה פיננסית. מצדו השני של המטבע, מניע זה מבהיר ומכניס לפיקוח את הצורך לשייך, לנהל ולסדר במקום הנכון את ההון.

בצורתו הבסיסית ביותר, "ע.כ.מ." מחייב אותנו להשקיע מחדש כספים ולגייס הון חיצוני, רק כאשר הדבר אמור להביא לעליה בצפי המשקיע לרווחים. המעבר מחשבונאות קונבנציונלית להערכת שווי באמצעות "ע.כ.מ." מאפשרת לקבוע את האחריות ליצירת השווי לגורמי הארגון השונים. ניתוח באמצעות רכיבי "ע.כ.מ." מראה כיצד כל אחד, מנהלים ועובדים כאחד, יכול ומסוגל ליצור ערך שווי, כלומר "מוניטין" לחברה.

לצורך הבהרת והפשטת הנושא, יוצגו נתונים כספיים, באמצעותם יחושב ה"מוניטין", במידה וקיים. נציג כדוגמא נתוני שתי פירמות (במיליוני ש"ח), כדלהלן;

פרטים

 חברה  א'

חברה ב'

רווח תפעולי

1,756

188

מס הכנסה

617

69

הון כולל

8,000

1,600

מזה -

הון עצמי

67.0%

37.0%

           

הון זר

33.0%

63.0%

עלות -

הון עצמי

14.3%

18.3%

 

הון זר

5.2%

6.8%

 

הון כולל

11.3%

11.1%

             EVA                                                                   עלות הון                           רווח תפעולי

                                                                                                                                        לאחר מס

        חברה א'

 

 

 

         תוצאה

        חיובית

14.3%@ 

5.2%    @

 

 

 

 

 

    0.235

=

        

         (0.904 )                              

    ===

 

         

      ===

         
 
   

 

 

        חברה ב'

 

   

        תוצאה

        שלילית

18.3%@ 

6.8%    @

 

 

 

 

 

 

   ( 0.059)

=

        

    (0.178 ) 

     ===

 

         

       ===    

 

התוצאות מורות, אם כך, כי למרות ששתי החברות הפיקו רווח, הרי לאחר ביצוע פעולות המתחייבות מעקרון שיטת "ע.כ.מ.", דהיינו זקיפת עלויות המימון, בין שמדובר במימון הון זר ובין בתמורה על השימוש בהון העצמי, הרי במקרה שלנו חברה א' הפיקה ערכים כלכליים מוספים חיוביים, בעוד חברה ב' הציגה ערך כלכלי מוסף שלילי, כלומר תשואת הון עצמית שלילית.

רמת עלויות המימון תלויה במנוף הפיננסי, כאשר בחברה א' היחס 2:1 דהיינו הון זר כדי 50% מהון עצמי, בעוד בחברה ב' היחס 1.7:1 כלומר ההון הזר גבוה ברמה של 70% מעל ההון העצמי. התוצאה החישובית המתקבלת בסופו של דבר בשתי החברות הנה פשטנית - חברה א' הציגה עודף כלכלי (חיובי) של 235 מיליון ש"ח, בעוד חברה ב' הציגה גירעון כלכלי (שלילי) של 59 מיליון ש"ח.

משמעות התוצאה, כי קיים בכל חברה נתון הוני וירטואלי אשר איננו מוצג במסגרת הספרים, בערכים כספיים, ונתון זה הנו ה"מוניטין", אותו מושג, אשר מבטא ערך נוסף (או גרעוני) לחברה, בהיותו יוצר רווח (או הפסד) מעבר למקובל ולמצופה.

בהתאם לנתונים שפוטו לעיל, חברה א' הפיקה רווח עודף של 235 מיליון ש"ח, כאשר כנגד רווח זה, אין הון אפקטיבי פעיל, אלא קיים מעין הון וירטואלי, יכולת של הפקת רווחיות עודפת, ללא גיוס מקורות הון כלשהם, דהיינו מקורות מימון, כביכול נטולי עלות מימון.

רווח עודף זה, מקורו ב"מוניטין" של הפירמה, ומכאן שניתן לחשב ערך זה, כפועל יוצא של מחיר ההון העצמי הנדרש.

בדוגמא לעיל, נקבע לחברה א' מחיר הון עצמי בשיעור של 14.3% ומכאן שהמוניטין (=הון עצמי וירטואלי) בחישוב על פי "ערך משולש" הסתכם ב-1,640 מיליון ש"ח, כמפורט בטבלה מטה;

 

ההון הכולל בחברה א' מסתכם  ב -

 8,000 

מ' ₪

ותוספת מוניטין של

 1,640

מ' ₪

סה"כ הון עצמי והון זר                           

 9,640 

מ' ₪

מזה - הון זר 33%  X 8,000                      

(2,640)

מ' ₪

שווי ההון העצמי                                    

 7,000 

מ' ₪

מזה - הון עצמי בספרים 67% X 8,000    

(5,360)

מ' ₪

ערך המוניטין  (חיובי)                             

 1,640 

מ' ₪

 

  ===

 

ההון העצמי הכולל – מורה על תוספת ערך של 30% מעל לתצוגה החשבונאית בדיווח הפיננסי  (1.3 =5,360 : 7,000). פירושו של דבר, כי ערכה של חברה א' גבוה ב-30% מערכה החשבונאי דיווחי, בכפוף לכך שהתשואה הנדרשת עומדת על שיעור של 14.3%. חישוב זה של ה"מוניטין", מאפשר לקבוע בסיס לנקודת שווי, תוך עקיפת ניתוח הדוחות הכספיים.

נעבור בשלב זה, לנתוני חברה ב' אשר הצליחה להפיק תוצאת ערך שלילי של 59 מיליון ש"ח. במקרה זה, עקב מבנה ההון של החברה, ומשקל מהותי של ההון הזר, התשואה הנדרשת על ההון העצמי הגיעה לשיעור של 18.3%. לאור נתונים אלו, לחברה "מוניטין" שלילי המסתכם בסך של 322 מיליון שח = 0.183 : 59 מיליון ש"ח.

החברה לא הצליחה להפיק את הרווח המינימלי הנדרש לכיסוי תשואת ההון העצמי שלה, ופירוש הדבר כי שווי החברה נמוך מהערך החשבונאי דיווחי (המכונה גם ערך מאזני). בשפה אחרת, החברה הנה בעלת "מוניטין" שלילי, כפי שניתן להבין מבחינת הערכים השונים בטבלה הבאה;

 

ההון הכולל מסתכם ב –

 1,600

מ' ₪

בניכוי מוניטין שלילי

(322)

מ' ₪

סה"כ הון עצמי והון זר

1,278

מ' ₪

מזה הון זר 33%  X 8,000                      

(1,008)

מ' ₪

שווי ההון העצמי                                    

 270

מ' ₪

 הון עצמי בספרים 0.63 X 1,600    

 592

מ' ₪

ערך המוניטין  (שלילי)

(322)

מ' ₪

 

 ===

 

 

ו.     סיכום -  כיצד  מחשבים את מוניטין הפירמה?

בכדי לגלות ולחשב את ה"ע.כ.מ." של חברה או ארגון כלשהו יש לקחת בחשבון שני דברים בסיסיים, העלות האמיתית של ההון, וכמות ההון הנתונה לחברה. רוב החברות משלמות עבור שני סוגי הון: הלוואות ונכסים.

לגבי הלוואות יש פשוט לחשב את הרבית המשולמת לבנק או למחזיקי אגרות החוב. לגבי ההון העצמי הכוונה היא לרווח שיכלו בעלי המניות להפיק במקום אחר. (בארצות הברית הוכח, כי משקיעים במניות הרוויחו לאורך זמן 6% יותר מהמשקיעים באגרות חוב ממשלתיות. לכן כאשר הרבית על אגרות חוב ממשלתיות לטווח ארוך הנה 3% עלות ההון על הנכסים היא 9%). מאחר וחברות משתמשות בשני סוגי ההון הללו, העלות הכוללת הנה הממוצע המשוקלל של שניהם.

זאת ועוד, כמות ההון הקשורה לחברה, כוללת בניינים, מכונות, מחשבים וכדומה, אך גם מחקר, פיתוח והדרכות ניצבים על הבמה. יש לשכוח את הכללים החשבונאים ולהתייחס אליהם כאל הון בעל אורך חיים, לנכות הוצאות ולהתאים רווחים בהתאם לפרק הזמן הנמדד.

כאשר שני המשתנים האמורים, עלות וכמות ההון, ידועים, יש להכפיל את האחד בשני ולהשוות את התוצאה לרווח התפעולי לפני מס, אם המאוחר גבוה יותר יש "ע.כ.מ." חיובי, כלומר החברה מייצרת רווח עודף לבעלי המניות, ומשמעו שהחברה בעלת "מוניטין" חיובי.

לסיכום חישובו של מוניטין, עשוי לבלבל הדיוט לחלוטין, אולם ניתן לפתור את המסתורין אם נכנס היישר לטרקלין. יישום מקצועי, ענייני, סביר ונאות לוקח בחובו צפי עתידי וסיכויי הבאות. ידוע כי הימנעות שוטפת מקביעת ערך, יוצרת תהיה ותעייה בנתיב ובדרך, אולם את הקביעה אם החישוב עצמו נכון, רק על פי תוצאות העתיד נוכל לבחון.

*  הכותב הנו ד"ר למנהל עסקים ורואה חשבון. עוסק בייעוץ פיננסי וניהולי לחברות עסקיות. מרצה למעלה משלושה עשורים במוסדות אקדמאים שונים, פרסם ספרים ומאמרים בנושאי חשבונאות פיננסית וניהולית, הערכת חברות ושווי השקעות, דו"חות כספיים, קריאה וניתוח ניירות ערך ומכשירים פיננסיים.



אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.

 
 

כתבות נוספות בתחום

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין.
בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך הדין העוסק בתחום.